שולחן ערוך חושן משפט רכ א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

המוכר את הספינה מכר את התורן (פי' עץ גבוה שתולין עליו הנס והנס וילון התלוי בתורן נגד הרוח) ואת הנס ואת העוגנין (פירוש ברזל כעין מזלג המעגן ומעכב הספינה) ואת כל המשוטין המנהיגים אותה (ובכלל זה החבלים שמושכין בהן הספינות לנמל) (המגיד פכ"ז דמכירה) ואת הכבש (פי' גשר) והאסכלא שעולים בה לספינה ויורדים עליה ואת בית המים שבתוכה אבל לא מכר את הספינה הקטנה בין שהיא עשויה לילך בה ליבשה בין שהיא עשויה לצוד בה דגים ולא את העבדים המשמשין בה ולא את המרצופים ולא את הסחורה שבתוכה ובזמן שא"ל היא וכל מה שבתוכה אני מוכר הרי כולם מכורים:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

את התורן:    ל' הטור הוא אילן גבוה שפורסין עליו את הוילון:

ואת הנס:    הוא הוילון שפורסין על התורן:

ואת העוגנין:    הם הברזלים שמעמידין בהן את הספינה שקורין בל"א אנקור ונקראי' עוגנים ע"ש הלהן תעגנה שפי' תהיינה מקושרין:

ואת הכבש ואת האסכלא שעולין כו':    כן הוא ל' הרמב"ם בפכ"ו ממכירה אבל בטור לא כתב אלא והכבש שעולין בו ולא נזכר אסכלא והמ"מ כתב שר"ש גרס אסכלא ולא כבש ושפי' אסכלא הוא כבש וכן הוא לפנינו בפי' ר"ש בגמ' שבידינו ועפ"ר שם כתבתי מכח שינוי ל' הזה גם מכח ל' הטור שכ' שעולין בו ליבשה וברמב"ם כ' שעולין בו לספינה מכל זה הוכחתי דכוונתו היה דהפתח שבספינ' שנכנסי' בו מהיבשה להספינה ומהספינ' להיבשה היא בצד הספינ' במקום גבוה מפני המים שלא יכנסו בספינה ויש בכניסתה עליה מהיבשה לגובה פתח הספינ' גם ירידה מהפתח לתוך קרקעות הספינ' למקום ישיבתו שמה וכן ביציאתן יש עלייה וירידה עד"ז והטור איירי משעת יציאה מהספינה כשירצ' לצאת ממנה להיבשה צריכין לעלות בתחלה עד הפתח שבצד הספינה והרמב"ם איירי מהכניסה שעולין בה תחלה מהיבש' כדי ליכנס לתוך הספינ' ונרא' דמ"ה כ' הרמב"ם כבש ואסכלא דהעשוי לעלייה מהיבש' לספינה קרוי כבש והעומדת בתוך הספינ' בצד הפתח לירד ולעלות בו נק' בלשונו אסכלא ואפש' שהיה לו שנוי שם מפני שזו שבספינה הית' קבועה ומחובר שם משא"כ העומדת בחוץ שהיא תלושה ומטולטל או מטעם אחר ואף שהמ"מ כתב בשם הרב אבן מגא"ש דפי' אסכלא בית הכסא שבתוך הספינה צ"ל דהרמב"ם והמחבר לא פירשו הכי דא"כ הוה להפוך ולכתוב ואת הכבש שעולין בה גם ברמב"ם כתוב שם בהדיא שעולין בהן ל' רבים ע"ש:

ואת בית המים:    פי' שיש להן מקום בספינ' שמשתמרין שם מים מתוקים שלא יכולין לשתות מימי הים שעוברי' בו שהוא מלוח:

אבל לא מכר כו':    שכל אלו אף שהן עשויין לצרכי הספינ' מ"מ אין שם ספינה עליהן ויכול לעשות בו שימוש ג"כ לדבר אחר:
 

באר היטב

(א) המים:    פירוש שיש להן מקום בספינה שמשתמרין שם מים מתוקין שמימי הים א"י לשתות כי מלוחין הן. סמ"ע.

(ב) אבל:    שכל אלו אף שהן עשוין לצרכי הספינה מ"מ אין שם ספינה עליהן ויכול לעשות בהן ג"כ שימוש לדברים אחרים. שם.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש