שולחן ערוך חושן משפט רד ח
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רד · ח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
וכן מי שאומר לחבירו ליתן לו מתנה ולא נתן הרי זה ממחוסרי אמנה בד"א במתנה מועטת שהרי סמכה דעתו של מקבל כשהבטיחו אבל במתנה מרובה אין בה חסרון אמנה שהרי לא האמין זה שיתן לו דברים אלו עד שיקנה אותו בדברים שהם נקנים בהם:
מפרשים
(ו) שהם נקנים בהם ע"ל סי' רמ"א סעיף א':
(ג) במתנ' מועטת בפ' הזהב (דף מ"ט) אמר רב פפא ומודה ר' יוחנן במתנ' מועטת דסמכ' דעתי' ה"נ מסתברא דאמר ר' אבוהו אמר ר' יוחנן ישראל שאמר לבן לוי כור מעשר יש לך בידי בן לוי רשאי לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר אא"ב לא מצי למיהדר מש"ה רשאי אלא אי אמרת מצי למיהדר ביה אמאי רשאי אשתכח דקא אכיל טבלים ופי' רש"י מש"ה רשאי שיש לו לסמוך על מ"ש שארית ישראל לא יעשו עולה ולא יתננו ללוי אחר והיא מתנה מועטת ע"ש. וקשה נהי שמובטח לו שבודאי יתננו לו אכתי במאי קנה לעשותו עכשיו תרומת מעשר כיון דעכשיו עדיין אינו שלו ולא זכה בו. וראיתי בשטה מקובצת שהרגיש בזה וכת' ז"ל רשאי בן לוי לעשות כתב ר"מ אע"פ שלא קנאו בן לוי לא במשיכה ולא בהגבהה איירי במכירי לוי' דחשיב כאלו בא לידו כדאי' פ' כל הגט א"כ לא גרע מנותן רשות לחבירו שיתרו' מכריו על תבואה שלו הרא"ש ז"ל עכ"ל ואכתי לא אתברר דמ"ש דמיירי במכירי לוי' קשה ממ"נ אי נימא דמכירי כהונה חשיב כמו קנין ממש א"כ היכי מוכח מינה מתנה מועטת כיון דמכירי כהונה חשיב קנין ממש והוי זכיה גמורה ואי נימא שמכירי כהונה אינו קנין ממש אלא דמכירי כהונה ה"ל כמתנ' מועטת דאסור לחזור וכמבואר בתוס' פ' י"נ (דף נ"ג) ד"ה הכא במכירי כהונה ע"ש שכתבו טעמא דמכירי כהונה משום מתנה מועטת דאסור לחזור ואע"פ שאם רצה לחזור בו יכול לחזור בו מ"מ כל כמה דלא הדר הוי מוחזק ע"ש ועמ"ש בסי' ער"ח סקי"א וא"כ אכתי אינו אלא כמו מתנה מועטת דאינו קנין ואינו שלו והאיך יכול לעשותו מעשר ונהי דגבי בכור חשיב מוחזק אבל קנין אינו ומ"ש עוד דלא גרע מנותן רשות לחבירו שיתרום מכריו על תבוא' שלו נמי קשה לי דהא מעשר אינו שלו ואין לו בו אלא טובת הנאה וא"כ היכי מצי ליתן רשות לתרום משל אחרים ואפי' למ"ד טובת הנאה ממון אינו אלא בערך טובת הנאה אבל גוף התבואה אינו שלו ואפשר דהרא"ש ס"ל דלמ"ד טובת הנאה ממון ה"ל כאלו כל המעשר שלו ועמ"ש בסי' ער"ח סק"א סברא זו בשם הריטב"א אלא דאכתי תיקשי כיון דאנן קי"ל טובת הנאה אינו ממון וצ"ע ובעיקר הקושיא נראה לפמ"ש הרא"ש בנדרים (דף ל"ד) בשם הר"ר אליעזר ממיץ דהיכא דהיה לפניו ככר של הפקר ואין אדם סמוך לו אלא הוא שיכול לזכות בו יכול להקדישו כיון דבידו לזכות בו כדאמר בפ' אע"פ גבי שדה שמשכנתי לך יהי' הקדש משום דבידו לפדות' ע"ש. וה"נ כיון דודאי לא יחזור משום דשארית ישראל לא יעשו עולה ה"ל כבידו לזכו' כיון דודאי יתננו לו ולא יחזור ובידו מהני לכל הדברים לתרומה ולמעשרות כדאי' פ' האומר גבי בידו לתלוש ע"ש וה"נ ודאי יתננו לו אלא שמחוסר קנין והרי בידו לפדותו וכמ"ש ודוק: