שולחן ערוך חושן משפט צ יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

כל זה לא מיירי אלא כשהיה בעל הבית שם בשעה שנכנס זה והוציא הכלים אבל אם ראו העדים שנכנס לרשות חבירו ונטלם שלא בפניו בכל גוונא אינו נאמן לומר לקוחים הם בידי לפיכך מחזיר הכלים לבעל הבית ואין כאן שבועה שהרי העדים ראו מה גזל ואחר שיחזיר חוזר ותובע את בע"ה בכל מה שיטעון והדין ביניהם:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

כשהי' בע"ה שם דאז אפשר לומר שהאמת אתם שלקחן ממנו משא"כ כשאינו בביתו:

שהרי העדים ראו מה גזל. נראה דגם כאן אינו ר"ל דמיירי דוקא שעדים ראו הכלים בשעה שהוציאן מהבית דא"כ מאי פסקא לכתוב שהרי העדים ראו כו' כיון שלא נזכר זה אלא ר"ל כיון שלא היה הבע"ה בביתו ועדים ראוהו נכנס ריקם והוציא כלים והנכנס מודה שהוצי' אלו כלים אנן סהדי שגזלן ומוציאים מידו בלא שבועה:
 

ש"ך - שפתי כהן

(כז) ואין כאן שבוע' כו'. עמ"ש לעיל סעיף י"א עיין בתשו' ר"מ אלשיך סי' צ"א:
 

באר היטב

(כט) לקוחים:    אפי' אומר לקחתים ממנו קודם לכן ואח"כ נכנסתי שלא בפניו ונטלתי אותן אינו נאמן בכל ענין וכן מוכח בהרי"ף פ' כל הנשבעין וכן משמע לקמן סימן שס"ד ע"ש. ש"ך.

(ל) ראו:    כת' הסמ"ע דא"צ דוקא שראו בשע' שהוציאן מהבית אלא ר"ל כיון שלא הי' בעה"ב בביתו ועדים ראוהו נכנס ריקם והוציא כלים והנכנס מוד' שהוציא כלים אלו אנן סהדי שגזל ומוציאים ממנו בלי שבוע' וע' בתשובת ר"מ אלשיך סימן צ"א.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש