הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן צ

סימן צ

[ש"ך אות א] דחכמים עשאו ג"כ לזה כחשוד. נ"ב לפענ"ד א"א לומר כן דלטענת הנגזל הוא דעשאוהו לחשוד הא לקמן בטוענו בדבר שאין אמוד דפטור מהיסת לדעת רבינו ישעי' הא זה אינו לטובת הנגזל הרי משמע דמדינא הוי חשוד:

[שו"ע] שהרי מכחיש את העדים ה"ז פטור. נ"ב בב"י כ' ע"ז וטעמו מגו דאי בעי אמר נכנסתי ולא נטלתי. ודעת הטור דהוי כמגו במקום עדים וטעמו של הרמב"ם דהאי לאו הכחשה דמלת' דלא רמי' עלי' דאינש הלכך הוי כמגו שלא במקום עדים עכ"ל. ותמהני דאמאי צריכים למגו כיון דאמרי' דאינו הוחזק כפרן דמלת' דלא רמי' ממילא כיון דבכלל לא נכנסתי ג"כ דלא נטלתי ממילא על לא נטלתי בעצמותי נאמן כמו במודה דנכנס ולא גרע במאי דשיקר שלא נכנס דמה בכך שזה שקר ואנו דנין אותו לנכנס מ"מ בזה נאמן דלא נטל ומזה גם מ"ש להטור הוי מגו במקום עדים וכ"כ בהגה הוא תמוה דפשיטא דלכ"ע אינו נאמן לומר לא נכנס אלא דפליגא אם נאמן דלא נטל וצע"ג:

[שו"ע] כך שומר של בעה"ב. נ"ב ואף אם הוא בענין דאין השומר חייב בתשלומין הכלים ולא הוי נוגע מ"מ צריך לשבע וע' שו"ת חוט השני סי' ז' ואם השכירו ולקיטו אינו קרובו נראה כיון דמכח העדים דידעו דנטל מקצת כלים והוי חשוד לדעת רבינו ישעי' ממילא במה שתובע הבע"ה ע"פ שכירו ולקיטו בנטל יותר הוו תובעו ע"פ ע"א דצריך זה לשבע להכחיש העד דלא נטל יותר וכיון דהוא חשוד משואי"ל ומשלם וא"כ לדעת הרמב"ם וש"ע סי' ל"ב ס"ח בחשוד שומר כיון דאין שכנגדו יכול לשבע דאינו טוען ודאי פטור ה"נ בטענו ע"פ עד:

[סמ"ע אות יד] ולא מהני בזה תפיסה דבעה"ב. נ"ב בספק תקנה לא מהני תפיסה ונלע"ד דהיינו כיון דכל עיקר תפיסתו בשמא של תקנה דהא הבעה"ב א"י וטוען שמא התקנה דשכירו נאמן. אבל היכי דתופס בברי אלא דהוי ספק אם מכח התקנה נאמן בזה מהני תפיסתו מש"ה ניחא ההיא בסי' שפ"ח ס"ו דהתם תפיסתו לא מכח תקנה אלא דתופס בברי שמסרו לו כך וכך אלא דהספק אם עשאו תקנת נגזל במסור להאמינו. וכן בדינא דסי' שפ"ח ס"א. ומיושב קו' הדריש' והמ"ל שהקשו מההיא דסי' שפ"ח הנ"ל אח"כ מצאתי שכ"כ בס' בית מאיר סי' קי"ב ס"ה:

[שו"ע] אין משביעין את הגזלן מפני. נ"ב ברמב"ם איתא כן אהא דשכרו ולקיטו ובזה ניחא דצריך לטעמא דחשוד דכיון דטוען ברי ע"פ אחר. הוי ברי לחייב היסת ע"ל סס"י ע"ה והא דלא משואי"ל י"ל דמיירי דשכירו הוא קרובו או כיון דאין שכנגדו יכול לשבע ל"א איל"מ כמו בשומר חשוד כדלקמן סי' צ"ב ס"ח אבל מ"מ איכא היסת מכח ברי ע"פ אחר ואפי' מפי קרוב מש"ה צריך לטעם חשוד. נראה אף בטען על אחרים בחובי נטלתי לא אמרי' בי' מחשואי"ל כיון דאלו אמר לא נטלתי לא הי' חייב שבועה דהא הוא חשוד וכיון דשכנגדו אינו יכול לשבע הי' פטור נאמן לומר בחובי נטלתי במגו דלא נטלתי ודו"ק:

[שו"ע] או שיפקידו בידו. נ"ב לא טען הניזק שהכלים הי' של עצמו. להסמ"ע ס"ק ו' הכא נאמן במגו דיאמר בפקדון הי' בידי דכיון דהמזיק טוען שמא וברי ושמא אמרי' מגו להוציא:

[שו"ע] ואם יש הוכחה שזה חבל. נ"ב ע"ל סס"י ל':