שולחן ערוך חושן משפט מד יא
<< · שולחן ערוך חושן משפט · מד · יא
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שטר שיש בו מחקים ושכחו העדים ולא קיימום בסוף השטר וכתבו שריר וקיים וחתם העד הא' וקודם שיחתום השני מצאו שלא קיימו המחקים תקנתו של שטר זה שיכתבו אנן סהדי לבתר דחתם חד מנן עד שלא קיימנו כך וכך מחקים דאית ביה קיימנים כדקא חזי והכל שריר וקיים ויחזרו ויחתמו שניהם.
- (וכ"ש אם כתוב איזה דבר למטה מחתימת עדים וחזרו וחתמו דכשר) (מרדכי פ' ג"פ):
מפרשים
(כד) ויחזרו ויחתמו שניהם. אבל אחתום אחר כך רק אחד לא מהני ולא דמי לדלקמן סי' מ"ה סעיף כ"א דהתם השטר הוא על הנייר וא"כ השטר הוא כפשוטו ומה שנכתב בין עד לעד אינו אלא לתועלת הלוה תיקון שלא יזיף המלוה את השטר וכיון דאין כאן ריעותא וגם אין לחוש שיעשה זיוף כשר משא"כ הכא שהוא לתועלת המלוה דלמא אתם כפשוטו ומאן לימא לן שהיו בומחקין אלו או שמא במקו' המחקין היה כתוב איזה ריעותא והעד הראשון דלמא. אתם כפשוטו גם מה שהביא הרשב"א בתשובה (והביאו הרב המגיד סוף הל' מלוה) ראיה מש"ס פ' ג"פ דף קס"ד ע"א דפריך התם אי הכי כו' והיינו הך דינא דלקמן סימן מ"ה סעיף כ"א כדאיתא בתשובת רמב"ן סימן צ"ד והוא בשלטי גבורים ר"פ ג"פ נלפע"ד דלאו ראיה היא דהתם מיירי כשיכתבו אנן סהדי חתמנו על הנייר והשטר על המחק דוקא על הנייר קודם חתימתן ואין לחוש דלמא ימחוק הכל דאם יבא שטר לפני ב"ד שלא יהא נכתב על הנייר קודם חתימתן אנן סהדי כו' יהא אותו שטר פסול מטעם חששא זו ואינו כשר אא"כ כתוב כן על הנייר והכי פריך אי הכי דברייתא מיירי בדכתבי אנן סהדי כו' א"כ בסיפא אמאי פסיק ותני פסול הא איכא נמי למימר דבכה"ג כשר וכל שכן לפי מ"ש התוספות שם דלעיל מיניה דמשני דכתיב בין עד לעד דה"מ לשנויי דכתיב מעילאי על המחק א"כ פריך שפיר דה"ה הכא ליתני דאי כתיב מעילאי על הנייר כשר. גם הריב"ש בתשובה סי' מ"ח כ' שהרא"ה חולק על הרשב"א בזה ומשמע שם שדעתו נוטה לדעת הרא"ה רק שכ' שם שהרא"ה תירץ דהא דפריך אי הכי כו' ה"ה דה"מ לתרוצי הכי אלא דעדיפא מיניה מתרץ דאי עביד הכי לא מהני דמוחק וחוזר ומוחק ע"כ וזה דוחק ומה שתרצתי נלע"ד ברור.
(טז) שניהם: אבל אם חתום אח"כ רק אחד לא מהני ולא דמי לדלקמן סי' מ"ה סכ"א דהתם השטר הוא על הנייר א"כ השטר הוא כפשוטו ומה שנכתב בין עד לעד אינו אלא לתועלת הלוה שלא יזייף המלו' וכיון דאין שם ריעותא גם אין לחוש שיזייף כשר משא"כ הכא שהוא לתועלת המלו' מאן לימא לן שהיו בו מחקין אלו או שמא במקום המחקין היה כתוב איזה ריעותא והעד הראשון דלמא חתם כפשוטו וזה ברור לפענ"ד עכ"ל הש"ך וע"ש.
(ג) ויחתמו שניהם. עמ"ש בסימן ל' סעיף קטן י':