שולחן ערוך אורח חיים תרצז א
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
יום י"ד וט"ו שבאדר אראשון אין נופלים על פניהם ואין אומרים מזמור ביענך ה' ביום צרה. ואסורים בהספד גאותענית. אבל שאר דברים אין נוהגים בהם וי"א דאף בהספד ותענית מותרים:
מפרשים
ואסורי' בהספד ותענית. דתנן אין בין אדר ראשון לאדר שני אלא לענין קריאת המגיל' ומתנות לאביוני' ודייקי' הא לענין הספד ותענית זה וזה שוין. והי"א ס"ל דזה קאי אמ"ש ברישא שם קראו המגילה נתעברה השנה כו' דבזה דוקא הם שוין לענין הספד ותענית אבל בשאר שנים מעוברות שלא קראו המגילה בי"ד של אדר ראשון חלוקים גם בהספד ותענית דבראשון מותרים:
מ"מ ירבה קצת בסעוד' כו'. בהג"ה תשב"ץ סי' קע"ח כ' דיש להרבות ורבינו יחיאל מפרי"ש רגיל להרבות ולהזמין בני אדם כמשמעות לשון המשנה אין בין אדר כו' ושפיר מסיים רמ"א כאן וטוב לב משתה תמיד:
(א) בי"ד שבאדר ראשון: ולכולי עלמא אין אומרים על הניסים כיון דאין קורין המגילה דהא י"א אף בתפלת ערבית דפורים אין אומרים אותו ואף דלא קיי"לן כן מ"מ כאן כולי עלמא מודים דאין אומרים אותו:
(ב) וטוב לב משתה תמיד: בשמחות מצות אלקינו להעמיד אז ימלא שחוק פינו, במהרה בימינו אמן:
(א) ותענית: ואבילות נוהג לכ"ע.
(ב) בי"ד: אבל לא בט"ו. ב"י.
(ג) תמיד: בית תפארתינו במהרה יעמוד. וביראה אותו נעבוד. נכון יהיה הר הבית בראש הרים עדי עד.
(א) ראשון: ולכולי עלמא אין אומרים על הניסים כיון דאין קורין המגילה ואם אמרו אין מחזירין אותו:
(ב) יענך: ואין אומרים אא"א בפורים קטן שני הימים דלמנצח יענך ואא"א שווים המה. ומזמור לאסף בפורים קטן מקומות יש בלבוב שא"א אותו בכל יום שא"א תחנון ויש מקומות שאומרים רק ביום הלל א"א מזמור לאסף וכן נוהגים בפפד"א אם חל פורים קטן בשבת א"א צו"צ מי שאירע לו נס באדר וקבל ע"ע לעשות תמיד יום משתה ושמחה אם אירע בשנה פשוטה עושה בראשון ואם אירע במעוברת בשני יעשה בשני. ואותה סעודה שעושין בשביל הנס היא סעודת מצוה דכל סעודה שעושין לזכר נפלאות ד' הוא סעודת מצוה:
(ג) ותענית: אבל אבילות לכו"ע נוהג באדר ראשון. אם נדר בפירוש להתענות בפורים קטן י"ל דחל הנדר דהוי רק מנהג בעלמא אבל אם נדר בסתם ב' וה' של כל השנה י"ל דדעתו היה לבד פורים קטן:
(ד) בי"ד: אבל לא בט"ו אף לכרכים המוקפין חומה:
(ה) מכל מקום ירבה וכו': בהגהת תשב"ץ כתב דיש להרבות ורבינו יחיאל מפריש רגיל להרבות ולהזמין ב"א וזהו שסיים הרמ"א משתה תמיד היינו שטוב להרבות לכבוד הנס שנעשה בעתים הללו: