משנה ברורה על אורח חיים תרצז
(א) ראשון: ולכולי עלמא אין אומרים על הניסים כיון דאין קורין המגילה ואם אמרו אין מחזירין אותו:
(ב) יענך: ואין אומרים אא"א בפורים קטן שני הימים דלמנצח יענך ואא"א שווים המה. ומזמור לאסף בפורים קטן מקומות יש בלבוב שא"א אותו בכל יום שא"א תחנון ויש מקומות שאומרים רק ביום הלל א"א מזמור לאסף וכן נוהגים בפפד"א אם חל פורים קטן בשבת א"א צו"צ מי שאירע לו נס באדר וקבל ע"ע לעשות תמיד יום משתה ושמחה אם אירע בשנה פשוטה עושה בראשון ואם אירע במעוברת בשני יעשה בשני. ואותה סעודה שעושין בשביל הנס היא סעודת מצוה דכל סעודה שעושין לזכר נפלאות ד' הוא סעודת מצוה:
(ג) ותענית: אבל אבילות לכו"ע נוהג באדר ראשון. אם נדר בפירוש להתענות בפורים קטן י"ל דחל הנדר דהוי רק מנהג בעלמא אבל אם נדר בסתם ב' וה' של כל השנה י"ל דדעתו היה לבד פורים קטן:
(ד) בי"ד: אבל לא בט"ו אף לכרכים המוקפין חומה:
(ה) מכל מקום ירבה וכו': בהגהת תשב"ץ כתב דיש להרבות ורבינו יחיאל מפריש רגיל להרבות ולהזמין ב"א וזהו שסיים הרמ"א משתה תמיד היינו שטוב להרבות לכבוד הנס שנעשה בעתים הללו:
סיימתי בחסד הש"י ביום י"ט לחודש מרחשוון תרס"ז לפ"ק: