שולחן ערוך אורח חיים תרנט א
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מוציאים שני ספרים. באחד קורין "שור או כשב" (ויקרא כב, כז) בפרשת אמור, ובשני קורא המפטיר קרבנות המוספין, "ובחמשה עשר לחדש השביעי" (במדבר כט, יב). ומפטיר בזכריה, "הנה יום בא" וכו' (זכריה, יד).
מפרשים
(א) באחד קורים וכו' — כן ביום הראשון וכן ביום השני, וכן קריאת המפטיר:
(ב) בפרשת אמור — בחול חמשה. ובשבת שבעה, ובמנחה קורין ג' בפרשה וזאת הברכה:
(ג) ובשני — ומניחין ספר תורה שניה אצלה ואומרים חצי קדיש:
(ד) השביעי — עד "וביום השני". ואם התחיל לקרות "ביום השני", פוסק אפילו באמצע הפסוק. ואם קרא בעניין אחר לא יצא, וצריך לקרותה כולה בברכה לפניה ולאחריה. ואם דילג פסוק אחד צריך לחזור, ואם דילג פסוק "ובחמשה עשר" כו' אין צריך לחזור [שערי אפרים]:
(ה) ומפטיר בזכריה וכו' — זהו ביום הראשון, ומפני שיש בה מעניין סוכות. וביום שני קורא הפטרה במלכים מן "ויקהלו" עד "בהוציאי אותם מארץ מצרים", מפני שיש בה עניין חנוכת הבית שהיתה באותו אסיפה בחג הסוכות [לבוש]:
(א) סעיף א: מוציאין שני ספרים וכו' — והא דמוציאין שני ספרים בכל יום טוב, ובשני קורין קרבן היום, לא נמצא כתוב לא במשנה ולא בגמרא, אלא רבנן סבוראי תקינו זה, וסמכו על הא דאמרינן שילהי דמגילה דף ל"א ע"ב, אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, שמא בני חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכו'? אמר לו: כבר תיקנתי להם סדר הקרבנות, כל זמן שקורין בהן כאילו מקריבין לפני קרבן, יעו"ש. שולחן גבוה אות א'. ועיין לעיל סימן תפ"ח אות כ"ט:
(ב) שם: באחד קורין שור וכו' — משנה שם דף ל' ע"ב: ביום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים, ופירש רש"י: שור או כשב או עז. שולחן גבוה אות ב':
(ג) שם: באחד קורין שור וכו' — וכן ביום שני בחוצה לארץ, באחד קורין שור וכו' ובשני קורא המפטיר "ובחמשה עשר [יום] לחדש השביעי", כמו שכתוב לקמן סימן תרס"ב סעיף ג'. אבל בארץ ישראל ביום השני קורין "וביום השני", כמו שכתוב לקמן סימן תרס"ג סעיף א', יעו"ש:
(ד) שם: באחד קורין שור וכו' — אם חל בחול קורין חמישה, ואם חל בשבת קורין שבעה, כנודע. ובמנחת שבת קורין שלשה בפרשת וזאת הברכה. לבוש סימן תרס"א, שערי אפרים שער ח' אות מ"ו, משנה ברורה אות ב':
(ה) ואם לא קרא בראשון, רק פרשה אחרונה של חג הסוכות שיש בה י"ב פסוקים לארבעה עולים, והמפטיר השלים החמישי, בדיעבד יצאו. שלמי צבור בשלמי חגיגה דף ער"ה ע"ג וע"ד ודף רצ"ב אות ב', שערי אפרים שם אות ט"ל. ועיין לעיל סימן רפ"ב סעיף ו':
(ו) ואם העולה החמישי לא קרא פרשת חג הסוכות כלל, רק קרא עד "תשבתו שבתכם" ופסק ובירך ברכה אחרונה, אף שגלל הספר תורה ואמר קדיש צריך לחזור ולקרות פרשת סוכות, ויברך לפניה ולאחריה ויאמר קדיש. ואם לא נזכרו עד שעלה המפטיר וקרא בספר שני פרשת המוספין, אם לא בירך המפטיר עדיין ברכה אחרונה, יגלול הספר שני לפרשת חג הסוכות וקוראה ואחר כך יברך. ואם נזכר אחר שבירך המפטיר ברכה אחרונה, אז אין צריך לחזור ועלתה להם הקריאה בפרשת מוספין לחיוב קריאת חובת היום. שלמי צבור דף רע"ו ע"א וע"ב ודף רצ"ב אות ג', לדוד אמת בתורת השלמים סימן י"ד אות א':
(ז) אם לא קרא המשלים, רק שלשה פסוקים בפרשת חג הסוכות ופסק ובירך ברכה אחרונה, אם עדיין לא אמר קדיש, נכון שיעלה עולה אחר ויקרא שאר הפרשה, דמוסיפין ביום טוב. ואם כבר אמר קדיש ונזכר אחר כך, אין צריך לחזור ולקרות. שלמי צבור שם אות ד', לדוד אמת שם אות ב', שערי אפרים שם אות מ':
(ח) אם טעה וגמר הפרשה עם עולה הרביעי, לא יאמר קדיש אלא יעלה המפטיר בספר שני והוא משלים המנין/ וכה יעשה אפילו אם אמר קדיש/ וכן אם חל בשבת ושכח וגמר עם החמישי כמו שחל בחול, יעלו שנים בספר שני. שלמי צבור שם אות ה', לדוד אמת שם אות ג', שערי אפרים שם אות מ"א:
(ט) אם במקום שור או כשב טעה וקרא פרשת כל הבכור או פסל לך או אם כסף, כל שנזכר קודם שבירך המשלים באחרונה, גולל וקורא פרשת שור או כשב כולה, ואם לא נזכר עד שבירך המשלים, עלתה להם הקריאה. שלמי צבור שם אות ז', לדוד אמת שם אות ד', שערי אפרים שם אות מ"ב. מיהו מה שכתב שם השערי אפרים דיחזור לברך המשלים ברכה ראשונה קודם קריאת פרשת שור או כשב כיון שלא היה דעתו לפרשה זו, עיין לעיל בשולחן ערוך סוף סימן ק"מ דאיכא פלוגתא בזה; וכתבנו שם אות ט"ו דאין לברך, משום דקיימא לן ספק ברכות להקל, יעו"ש. ועל כן כתבו גם כן הכא השלמי צבור והלדוד אמת דגולל וקורא פרשת שור וכו', דמשמע דאינו חוזר לברך ברכה ראשונה, משום ספק ברכות להקל: