שולחן ערוך אורח חיים תרנט א

מוציאים שני ספרים. באחד קורין "שור או כשב" (ויקרא כב, כז) בפרשת אמור, ובשני קורא המפטיר קרבנות המוספין, "ובחמשה עשר לחדש השביעי" (במדבר כט, יב). ומפטיר בזכריה, "הנה יום בא" וכו' (זכריה, יד).

מפרשים

משנה ברורה

עריכה

(א) באחד קורים וכו' — כן ביום הראשון וכן ביום השני, וכן קריאת המפטיר:

(ב) בפרשת אמור — בחול חמשה. ובשבת שבעה, ובמנחה קורין ג' בפרשה וזאת הברכה:

(ג) ובשני — ומניחין ספר תורה שניה אצלה ואומרים חצי קדיש:

(ד) השביעי — עד "וביום השני". ואם התחיל לקרות "ביום השני", פוסק אפילו באמצע הפסוק. ואם קרא בעניין אחר לא יצא, וצריך לקרותה כולה בברכה לפניה ולאחריה. ואם דילג פסוק אחד צריך לחזור, ואם דילג פסוק "ובחמשה עשר" כו' אין צריך לחזור [שערי אפרים]:

(ה) ומפטיר בזכריה וכו' — זהו ביום הראשון, ומפני שיש בה מעניין סוכות. וביום שני קורא הפטרה במלכים מן "ויקהלו" עד "בהוציאי אותם מארץ מצרים", מפני שיש בה עניין חנוכת הבית שהיתה באותו אסיפה בחג הסוכות [לבוש]:

פירושים נוספים