לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תקפב ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אם חל בחול, אומר: "יום תרועה מקרא קודש". ואם חל בשבת, אומר "זכרון תרועה".

מפרשים

 

זכרון תרועה. וא"א באהבה כי תרועה מורה על הדין ואין אהבה בדין כ"כ לבוש. עוד כתב שא"ל מלוך על כל העולם כולו שהוא כפל ובכל הספרים יש כן ונ"ל ליישב דמצינו הרבה פעמים רובו ככולו וקמ"ל כאן כולו ממש ויש ראיה לזה לעיל:


 

(ו) יום תרועה:    אפי' בקידוש בלילה (ב"י) אין לומ' ואז צדיקים יראו אלא ובכן (זוהר בראשית ע' צ"ב ובמדבר ע' רל"א), בשבת אומרים או"א רצה במנוחתינו קדשנו וכו' אבל בשאר מקומות א"א רצה במנוחתינו (לבוש):
 

(ה) אומר:    אפי' בלילה בקידוש.

(ו) בשבת:    ואומר או"א רצה במנוחתינו קדשנו אבל בשאר מקומו' א"א רצה במנוחתנו. לבוש.
 

(יט) אומר יום תרועה וכו' – ואפילו בתפילת הלילה או בקידוש, אף על גב שאין תוקעין בלילה, מכל מקום היום הוא יום של תרועה ,דלמחר בוודאי יתקעו.

וכתבו האחרונים, דבדיעבד אם אמר בחול "זכרון תרועה" וסיים הברכה, אינו חוזר, [דהא בתורה כתיב "זכרון תרועה", אף על גב דמדאורייתא תקיעה שריא בשבת]. והוא הדין בשבת אם אמר "יום תרועה" גם כן אינו חוזר.

(כ) בשבת אומר וכו' – ואומר "אלהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתינו קדשנו" וכו'. אבל ביום הכיפורים שחל בשבת, אין אומרים "רצה במנוחתנו", כיוון שהוא יום עינוי ואינו מנוחה גמורה [לבוש ושאר אחרונים].

פירושים נוספים


▲ חזור לראש