מגן אברהם על אורח חיים תקפב

►| מגן אברהם • על שולחן ערוך אורח חיים תקפב |◄

סעיף א

(א) מסופק:    ונ"ל דהכא לא מהני שיאמר צ"פ כמו בסימן קי"ד ס"ט דהכא אינו רשאי לו' בא"י דהוי ברכ' לבטל' ואם יאמר בלא שם א"כ בתפל' כשיאמר בשם יחזור ללימודו לו' בא"י האל הקדוש הלכך ל"ל תקנתא וגדולה מזו כ' ב"י סי' קי"ד בשם הרד"א ע"ש:
אין לומ' מלך עוזר וכו', דא"א בה ב' מלכיות (כ"ה) ואין נוהגין כן:

סעיף ב

(ב) א"צ לחזור:    וצ"ע דה"ל לפ' דוקא כשידע שהם ימי תשוב' וטעה בדיבורו אבל אם לא נזכר שהם ימי תשובה ונזכר אח"כ לא יצא כמ"ש סי' תפ"ז וסי' ר"ט ומיהו אנן קי"ל דבכל ענין יצא כמש"ש:

סעיף ד

(ג) לזקוף בסוף:    פי' קודם שאמר ברוך:

סעיף ה

(ד) אין מחזירין:    ואפי' רצה להחזיר אסור בת"ה סי' קמ"ד ועי' סי' ק"ז (ד"מ), זכרנו כתבנו בחטף קמ"ץ, בזכרנו לא יאמר לחיים טובי' רק לחיים עד וכתו' לחיים טובים כל וכו' (לבוש) אבל י"א שגם בוכתוב א"א טובי' עד בספר (מט"מ), לחיים הלמ"ד בשב"א ולא בפת"ח דלא לשתמע לא חיים ודוקא בר"ה קפדי' אבל בכל השנ' אומרים השכיבנו לחיים בפת"ח תחת הלמ"ד ע"פ דקדוק דכשהשב"א באה בתחיל' התיב' באותיות שאינן אח"הע קורין בפת"ח (ב"ח מט"מ) ועמ"ש סי' ח', שהשלטן בקמץ תחת שי"ן שני, ואין לומ' באהב' מקרא קדש רק יום תרועה מקרא קדש, ודברך אמת ואין לומר מלכנו, וכופלין לעילא בכל הקדישים שאומרים (כ"ז במנהגים ולבוש וב"ח):

סעיף ו

(ה) ואינו מזכיר ר"ח:    דכשאומרים יום הזכרון קאי נמי אר"ח דקרי זכרון:

סעיף ז

(ו) יום תרועה:    אפי' בקידוש בלילה (ב"י) אין לומ' ואז צדיקים יראו אלא ובכן (זוהר בראשית ע' צ"ב ובמדבר ע' רל"א), בשבת אומרים או"א רצה במנוחתינו קדשנו וכו' אבל בשאר מקומות א"א רצה במנוחתינו (לבוש):

סעיף ח

(ז) ודברך אמת:    בין בהפטרה בין בקידוש (ב"י):

סעיף ט

(ח) תכתב ותחתם:    (מ"צ) וכן נכון שיחזיקו לצדיק שנחתם לאלתר לחיים, וכ' הלבוש שלא לאומרו אחר ג' שעות ראשונות שכבר נגמר הכתיבה ע"ש בסי' תקצ"ו ובסי' תקפ"ד כת' דג' ראשונות הקדוש ברוך הוא יושב ודן וצ"ע דהא אנן אמרי' ממקומו הוא יפן ברחמי' והטעם משום דקי"ל בשניות יושב ודן ומבקשים שיפן ברחמים כמ"ש הגמ"נ ה' יה"כ בשם תוס' פ"ק דע"א ואף שהתו' כתבו שם דנוסח התפלה כך הוא היינו לשינוי קמא דגמ' אבל אנן קי"ל כשינוי' בתר' דלא תיפוך ע"ש וכ"כ התרגום יונתן וירוש' בפסוק הצור תמים וכ"כ מט"מ דבשניות יושב ודן וא"כ יכולים לאומרו עד אחר חצות עמ"ש ריש סי' תקפ"ד וכתוב שם בהגמ"נ דביה"כ אומרים ממקומו בכל התפלו' משום דהקב"ה דן כל היום כולו ע"ש ועיין סוף סי' תקצ"א ובס' י"מ ח"ב מתה"מ פ"י כתב שגם צדיקים אין נחתמים אלא ביה"כ רק שנכתבי' בר"ה ע"ש: