שולחן ערוך אורח חיים תקנד יט
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקנד · יט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
אם חל תשעה באב בשבת, לטמותר בכולן, אפילו בתשמיש המיטה.
מפרשים
(ט) מותר בכולן כו'. - דהא איתא בברייתא ומעלה על שלחנו ואינו מונע עצמו משום דבר וי"א ס"ל דהוה שבת זה כמו קובר מתו ברגל דנוהג ברגל דברים של צנעה ולפי זה גם כן אסור לרחוץ ידיו בחמין שג"ז קרוי צנעה כמ"ש המרדכי במ"ק:
(כ) ויש אוסרין: ומכריז השמש דברים שבצנעה נוהג (ד"מ ומנהגים) ופסק בשל"ה דאם נזדמנה ליל טבילתה בליל שבת זו טובלת ומשמשת דיש לסמוך על סברא הראשונה (עס"ח):
ויש אוסרין כו'. כמ"ש באבל ברגל בפ"א דכתובות ובשבת פ"ג דמ"ק. וסברא הראשונה ס"ל דבדברים שבינו לבין עצמו קל מאבילות ועתו' דיבמות מ"ג ד"ה שאני כו' ומפרש ר"ת כו' ולשון התוספתא סוף תענית ת"ב שחל להיות בשבת אוכל כו' ואין מונע מעצמו כלום בהדיא התיר הכל:
(טו) וכן נוהגין: ומכריז השמש דברים שבצנעה נוהג ד"מ ומנהגים. ופסק בשל"ה דאם נזדמנה ליל טבילתה בליל שבת זו טובלת ומשמשת דיש לסמוך על סברה הראשונה וכן דעת כל הגדולי' וכ"כ המ"א דלא כא"ז.
(לט) מותר בכולן אפילו וכו' – דהא איתא בברייתא: "ומעלה על שולחנו ואינו מונע עצמו משום דבר". והיש אוסרים סבירא להו דהוי שבת זו כקובר מתו ברגל, דנוהג ברגל דברים שבצנעא. ולפי זה אסור גם כן לרחוץ ידיו בחמין, שגם זה קרוי צנעא:
(מ) וכן נוהגין – ומכריז השמש: "דברים שבצנעא נוהג".
- אכן אם אירע ליל טבילתה בשבת זו, הביא המגן אברהם בשם השל"ה דיש לסמוך בזה על דעה הראשונה, וטובלת ומשמשת. ויש מחמירין גם בזה. ועיין בחיי אדם, שכתב דכיוון דבליל טבילה הוא מצוַת עונה, יש לסמוך בזה על המתירין. והרמ"א שכתב דנוהגין לאיסור, היינו במקום שאין כאן מצוַת עונה, מה שאין כן בליל טבילה. עיין שם בנשמת אדם. ועיין בביאור הגר"א, דמשמע מיניה גם כן דהוא מצדד להלכה כדעת המחבר. ואם כן, יש לסמוך להקל על כל פנים בליל טבילה: