שולחן ערוך אורח חיים תקנד טז
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקנד · טז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
נעילת הסנדל, דווקא של עור; לאבל של בגד או של עץ או של שעם (פירוש קליפי עץ) וגמי, מותר. לאושל עץ מחופה עור יאאסור:
מפרשים
(ז) ושל עץ מחופה עור אסור. - כ"ש שיש לאסור אותן שיש להן בתי שוקיים של עור דהיינו גם מה שעל הרגלים של עור וגם אותן שהן של בגד רק שהשוליים של עור אסור כנלע"ד:
(טז) נעילת הסנדל: כתוב בס' משפטי שמואל בתי שוקיים שמקצתן מחופין עור אסור לילך בהן עיין סי' קכ"ח ס"ה וב"ה החמיר לילך יחף לגמרי:
נעילת כו'. עסי' תרי"ד ס"ב וסימן ש"א סט"ז מש"ש
(יא) אסור: כתב הט"ז כ"ש שיש לאסור לאותן שיש להם בתי שוקיים של עור דהיינו גם מה שעל הרגלים של עור וגם אותן שהן של בגד רק שהשוליים של עור אסור עכ"ל: וב"ח מחמיר לילך יחף לגמרי מ"א. ואע"פ שאסור בט"ב בנעילת הסנדל מ"מ מברכין שעשה לי כל צרכי והאר"י ז"ל פסק שלא לברך.
(ל) אבל של בגד או של עץ וכו' – רוצה לומר, אף על גב דמגן על רגלו, וגם עשוי בצורת מנעל ממש, שרי, דלא נקרא מנעל אלא של עור:
(לא) ושל עץ מחופה עור – מלמעלה. ואף דהשוליים הם גם כן של עץ, מכל מקום אסור. והוא הדין אם היה של בגד ומחופה בעור מלמעלה, או השוליים הם של עור, אסור, ועיין בשערי תשובה [אחרונים].
- והנה אף על פי שאסור בתשעה באב וביום הכיפורים בנעילת הסנדל, מכל מקום הסכימו הרבה אחרונים שיוכל לברך ברכת שעשה לי כל צרכי: