שולחן ערוך אורח חיים תעו ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תעו · ב
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
אפילו בשר עגל ועוף כל דבר שטעון שחיטה אסור לאכול צלי במקום שנהגו שלא לאכול צלי.
- הגה: נוהגים בקצת מקומות לאכול בסעודה ביצים זכר לאבילות ונראה לי הטעם משום שליל תשעה באב נקבע בליל פסח ועוד זכר לחורבן שהיו מקריבין קרבן פסח ויש נוהגין שלא לאכול שום טבול בלילה רק ב' טיבולים שעושים בסדר (מהרי"ל):
מפרשים
אפי' בשר עגל ועוף כו'. בטור בשם אבי עזרי מסיים ודאי מנהג כשר לאכול מבושל במקום שנהגו שלא לאכול צלי ופירש בו ב"י פירוש דחוק לענין מה הוי כשרותו של מנהג זה ונלע"ד דבא לאפוקי מאיזה מחמירים שלא לאכול בשר כלל בליל פסח משום שלא יטעו לומר צלי הוא אוכל ע"ז אמר שאין זה כשר דאם כן מבטל שמחת י"ט ע"כ טפי עדיף לאכול בשר מבושל ולא חיישינן לטועי' בזה. בסי' תפ"ו כתב זרוע של טלה:
בצים זכר לאבילות. בסי' תע"ג הביא ב"י בשם כל בו דגם הביצה שלוקח לא' משני תבשילין היא זכר לאבילות וכבר כתבתי מזה שם דאלו צלוים גם בבצים אסורים כדאי' במרדכי פ' כ"ש בשם הירוש' רבא בעי קומי ר' אמי אפי' בשר עגל או עוף סברין למימר אפי' ביצ' אפי' קולייס פי' דג ר' יודן בר חנן אומר בלבד שיהא מין שחיטה עכ"ל משמע מזה דלהמסקנא מותר בבצים ובדג אלא דוקא מין שחיטה אלא שמתחיל' סוברת אפי' בביצה ודג אוסרת בצלי ולא קיימא לן כן וכ"מ מהטור וש"ע שלא אסרו אלא מין שחיטה וע"כ תמהתי על רש"ל שכתב דאפי' ביצה צלוי' אסורה כדאיתא במרדכי עכ"ל והיאך מביא ראיה ממה דס"ד ולא נשאר כן במסקנא ע"כ נראה דאין איסור צלי בביצה ולא מנהג:
רק שני טבולים עמ"ש רסי' תע"ה:
(ג) ועוף: ול"ד למ"ש סי' תס"ט דשרי בעוף דהכא גזרינן עוף אטו בהמה דהעולם יטעו בין צלי לצלי אבל דגים מותר לאכול צלי:
(ד) שהיו מקריבין: ומתאבלין על זה:
(ב) שחיטה: אבל דגים וביצים צלוים מותרים. אחרונים.
(ג) ט"ב: פי' כמו שחל יום א' של פסח יהיה לעולם באותו יום ט"ב וסי' על מצות ומרורים יאכלוהו. וע' ח"י. ופשוט דאין חילוק בין ליל א' לליל ב' בכל הנ"ל. אחרונים.
(ח) אפילו בשר עגל ועוף - ר"ל אף שאין הפסח בא מהם מ"מ אסור לאכלו צלי לפי שהעולם יטעו בין צלי לצלי ויבואו להתיר גם בשר צלוי מכבשים ועזים:
(ט) שטעון שחיטה - לאפוקי דגים וביצים מותר לאכלם צלוים בכל מקום לפי שאין דומין כלל לבשר ולא יטעו בהם. ואפילו הביצה שמניחים על הקערה מותר ע"י צלי ולאכלה [ט"ז]:
(י) במקום שנהגו שלא וכו' - אבל במקום שנהגו לאכול צלי מותר לאכול אפילו עגל שצלוי כולו כאחד דאין הפסח בא ממנו:
(יא) ונ"ל הטעם וכו' - והגר"א כתב עוד טעם מפני שהביצה הוא זכר לחגיגה וכמבואר לעיל בסימן תע"ג ס"ד וע"כ צריך לאכלו ג"כ ומה שאין אוכלין הזרוע לפי שעושין אותו צלי כמ"ש בסימן תע"ג ואין אוכלין צלי ויוצאין באפיקומן שאוכלין עכ"ד ולפ"ז נראה דיהדר לאכול גם בליל א' אותה ביצה שעל הקערה ושאר ביצים שאוכלין הוא משום שנשתרבב המנהג:
(יב) שליל ת"ב נקבע וכו' - פי' כמו שחל יום א' של פסח יהיה לעולם באותו יום ת"ב וכמבואר לעיל בסימן תכ"ח ע"ש:
(יג) שהיו מקריבין - ומתאבלין ע"ז ולפי טעם זה שייך המנהג גם ביום השני [ח"י] וכן הוא ג"כ לטעם הגר"א הנ"ל ומ"מ צריך לידע שלכל הטעמים הביצים שאוכלין בתוך הסעודה הוא רק זכר בעלמא ודלא כההמון שחושבים זה למצוה ומחמת זה ממלאים כרסם עד שאוכלין אפיקומן על אכילה גסה ולכן צריך אדם לידע בנפשו [ח"א]:
(יד) רק ב' טיבולים - ומה שטובלין גם המרור שעל הכריכה בחרוסת אין זה טיבול שלישי דהוא רק משום ספק בלבד [ט"ז בסימן תע"ה]: