לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תנה ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

מים שלא לנו שנתבטלו חד בתרי במים שלנו לשין בהם:

מפרשים

 

(טו) חד בתרי:    משמע דבבציר מהכי לא בטיל (ב"י) אבל בסמ"ג וסמ"ק כתבו דבטיל ברוב וכ"מ ביורה דעה סי' צ"ח וקי"א ע"ש ולכאור' נרא' דמותר לערבן לכתחלה דהא אין הטעם משום איסור אלא שכשלא לנו הם חמין וכשנתערבו נעשו צוננין וא"כ מותר לצננן לכתחלה וצ"ע:
 

(יג) בתרי:    משמע דוקא חד בתרי ב"י אבל בסמ"ג והג"מ כתבו דבטיל ברוב וכ"מ ביורה דעה סי' צ"ח מ"א ומשמע מל' הפוסקים דאם נתערב תוך הלישה אינו בטל דדוקא נתערב קודם הלישה בעינן. (וח"י פסק בשם גיסו הגאון ז"ל שהתיר אפי' בשעת לישה) וא"ז העלה דבדיעבד יש להתיר אף כה"ג. וכתב המ"א ונראה דמותר לערבן לכתחלה דהא אין הטעם משום איסור אלא כשלא לנו הם חמין וכשנתערבו נעשו צוננין. וא"כ מותר לצננן לכתחלה וצ"ע. וכתב הח"י וה"ה לחמי האור מהני האי צינון אליבא דכ"ע וכ"כ הע"ש.
 

(לח) חד בתרי - לאו דוקא בתרי אלא ברובא והטעם כיון דרובו צונן מתקרר וכתבו האחרונים דאף לכתחלה יכול לערב אם רואה שלא יספיק לו המים שלנו:

(לט) לשין בהם - ודוקא אם נתערב המים קודם הלישה ונתבטלו אבל ליתן בעיסה חד בתרי במים שלנו אסור ואפילו בדיעבד יש לעיין אם עירב במזיד:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש