לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תמח ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אסור להאכיל חמצו בפסח אפילו לבהמת אחרים או של הפקר:

מפרשים

 

(ט) של הפקר:    דמהנה הוא כשנותן לבהמה עמ"ש סי' תמ"ה:
 

(טז) בפסח:    ה"ה אחר פסח בחמץ שעה"פ. ח"י.
 

(כו) בפסח - מיירי שמצא חמץ בביתו בתוך הפסח וה"ה בע"פ משעה ששית ומעלה וקמ"ל דכשם שאסור להאכיל לבהמתו דמקרי הנאה כן אסור להאכיל לבהמת הפקר וכתבו האחרונים דה"ה דאסור בזה בחמץ שעבר עליו הפסח:

(כז) אפילו לבהמת אחרים - של עכו"ם [הגר"א]:

(כח) של הפקר - דיש לו הנאה במה שממלא רצונו להשביע לבהמה ועיין בב"י דאפילו במוצא חמץ שאינו שלו ג"כ אסור להשליך לפני כלב:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש