שולחן ערוך אורח חיים תמח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אסור להאכיל חמצו בפסח אפילו לבהמת אחרים או של הפקר:

מפרשים

 

מגן אברהם

(ט) של הפקר:    דמהנה הוא כשנותן לבהמה עמ"ש סי' תמ"ה:
 

באר היטב

(טז) בפסח:    ה"ה אחר פסח בחמץ שעה"פ. ח"י.
 

משנה ברורה

(כו) בפסח - מיירי שמצא חמץ בביתו בתוך הפסח וה"ה בע"פ משעה ששית ומעלה וקמ"ל דכשם שאסור להאכיל לבהמתו דמקרי הנאה כן אסור להאכיל לבהמת הפקר וכתבו האחרונים דה"ה דאסור בזה בחמץ שעבר עליו הפסח:

(כז) אפילו לבהמת אחרים - של עכו"ם [הגר"א]:

(כח) של הפקר - דיש לו הנאה במה שממלא רצונו להשביע לבהמה ועיין בב"י דאפילו במוצא חמץ שאינו שלו ג"כ אסור להשליך לפני כלב:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש