שולחן ערוך אורח חיים תכג ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תכג · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
דאומר קדיש ואשרי ובא לציון ואין אומרים יענך ה' ביום צרה הומחזיר ספר תורה למקומו ועומדים להתפלל ותפלת מוסף ומחזיר שליח ציבור התפלה זואומר כתר וכשמגיע למלא כל הארץ כבודו אומר לעומתם משבחים כמו בקדושת שחרית ואחר שסיים חזרת התפלה חאומר קדיש טואומר מזמור ברכי נפשי את ה'.
מפרשים
(ג) תפלת מוסף: י"א זכרון לכלם היו וי"א יהיו וי"א לכולנו ואין לשנו' שום מנהג: צ"ל ומנחתם ונסכיהם (תי"ט פ"ט דמנחות דלא כרש"ל בתשו'):
(ד) ואומר כתר: היינו לפי מנהג הספרדיים ובאשכנז אומרים נקדש כמו ביוצר:
(ה) ברכי נפשי: ובקצת מקומות אין נוהגין כן, אם התפלל תפלת יוצר במקום מוסף לא יצא אפי' הזכיר יעלה ויבוא וצריך לחזור ולהתפלל (כ"ה רדב"ז ח"א רכ"א):
(ג) כתר: היינו לפי מנהג הספרדיים ובאשכנז אומרים נקדש כמו ביוצר. בתפלת מוסף י"א זכרון לכלם היו וי"א יהיו וי"א לכולנו ואין לשנות שום מנהג. צ"ל ומנחתם ונסכיהם. תי"ט פ"ט דמנחות. מ"א ע"ש.
(ד) אומר קדיש היינו החצי קדיש שאומרים על הבמה על הס"ת ואח"כ אשרי ובא לציון וחצי קדיש בשביל הפסוקים של אשרי ובא לציון:
(ה) ומחזיר ס"ת וכו' ובמקומנו המנהג שמחזירין הס"ת להיכל מיד אחר קריאה כמו שכתב הרמ"א בסוף סי' כ"ה:
(ו) תפלת מוסף ויש איזה שינויי נוסחאות יש גורסין זכרון לכולם היו ויש גורסין זכרון לכולם יהיו ויש אומרים זכרון לכולנו יהיה ואין לשנות שום מנהג. צריך לומר ומנחתם ונסכיהם (לאפוקי ממ"ד שאין לומר ונסכיהם) יש שכתבו שצ"ל את מוסף וכו' ויש שכתבו שצ"ל ואת מוסף וכו' וכן יש אומרים ולכפרת פשע ויש שאינם אומרים רק בשנת העיבור ואפילו בשנת העיבור יש שאינם אומרים אותו אלא עד כלות חודש העיבור דהיינו עד אחר חודש אדר ובכל אלה נהרא נהרא ופשטיה וכל אחד יעשה כמנהג המקום. אם התפלל תפלת י"ח במקום מוסף לא יצא אפי' הזכיר יעלה ויבא וצריך לחזור ולהתפלל והטעם דצריך להזכיר קרבנות המוספים מיהו אם אמר באחת מן הברכות יהי רצון שנעשה לפניך חובותינו בתמידי יום ובקרבן מוסף יצא וכדלעיל בסי' רס"ח ס"ד:
(ז) ואומר כתר היינו לפי מנהג בני ספרד ואנו בני אשכנז אומרים נקדש כמו בתפלת שחרית:
(ח) אומר קדיש היינו קדיש שלם עם תתקבל בשביל התפלה:
(ט) ואומר מזמור ברכי נפשי משום דנזכר בו מקרא דירח עשה למועדים (טור) וכתב מג"א דבקצת מקומות אין אומרים אותו: