לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים רנו א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כשהיו ישראל בישובן היו תוקעין בערב שבת שש תקיעות כדי להבדיל את העם מן המלאכה:

הגה: ונהגו בקהלות הקדושות שכל שהוא אסמוך לשבת כחצי שעה או שעה שמכריז שליח ציבור להכין עצמן לשבת והוא במקום התקיעות בימיהם וכן ראוי לנהוג בבכל מקום:

מפרשים

 

(א) סמוך לשבת:    וב"ח כ' דחצי שעה סמוך למנחה מכריזין והיא במקום תקיעה ראשונה וברכו הוי במקום תקיעה ששית ע"כ ומ"מ צ"ע דתקיעה שניה היתה לבטל העם ממלאכה והיתה לכל הפחות בזמן מנחה קטנה שהיא שתי שעות ומחצה קודם הלילה כמ"ש סי' רנ"א וכן ראוי לנהוג לשלח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתן וגם ראוי לבעל החניות שיסגרו חנותן כמו שעה קודם השבת כי ראיתי גודל המכשלה שלפעמים בא שר א' ונמשכה המשא ומתן עד שחשיכה ממש ואשמם בראשיכם כתיב וגם רוב העולם יש להם היתר כל עוד שלא אמרו ברכו אף על פי שהיא לילה ממש עושין כל הצריך להם וזה ראיתי בעיני לכן יש להקדים אמירת ברכו ואין להמתין על אדם גדול שעדיין לא בא אם היא סמוך לחשיכ' כי זכות הוא לו שלא יתחלל שבת על ידו והחכם עיניו בראשו:
 

(א) לנהוג כן:    וכן נוהגין לשלוח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתן וגם ראוי לבעלי החניות שיסגרו כמו שעה קודם שבת כי ראיתי גדולה המכשלה שלפעמים בא שר א' ונמשך המו"מ עד הלילה ואשמם בראשיכם כתיב. וגם רוב העולם יש להם היתר כל עוד שלא אמרו ברכו אפי' הוא לילה ממש וזה ראיתי בעיני לכן יש להקדים אמירת ברכו ואין להמתין על אדם חשוב וגדול שעדיין לא בא כי זכות הוא שלא יתחלל שבת על ידו וחכם עיניו בראשו מ"א. ומצאתי מי שלא תיקן מאכלו יש להמתין עם ברכו ואם הוא סמוך לבה"ש אל ימתינו. ספר חסידים סימן רס"ב ובמ"א סימן רס"ג ס"ק ל' ע"ש.
 

(א) סמוך לשבת כחצי שעה - היינו חצי שעה קודם שנתכסה השמש מאתנו וזהו הכרזת הש"ץ על כל בני העיר שיראו להכין עצמם לשבת ולבעלי מלאכות ראוי לשלוח איש לבטל אותן ממלאכתן מקודם דהיינו שתי שעות ומחצה קודם צאת הכוכבים שהוא זמן מנחה קטנה וכנ"ל בסימן רנ"א [מ"א] וזהו לערך שעה ורביע קודם שנתכסה השמש. עוד כתב המ"א דראוי לבעלי החנויות שיסגרו חנותן כמו שעה קודם השבת כי גדולה המכשלה שלפעמים בא שר אחד ונמשך המו"מ עד שחשיכה ממש ומלבד זה כפי הרגיל שהנשים כשבאות מהחנויות רוחצות ולובשות בגדי שבת קודם הדלקת הנרות ואם יתאחרו מלצאת יבואו ח"ו לספק חילול שבת ובפרט בימים הקצרים ע"כ מהנכון מאד שיקדימו לצאת. ואודות קבלת שבת ג"כ יש קלקול שרוב העם יש להם היתר בטעות שכל עוד שלא אמרו ברכו או קבלת שבת כפי הנהוג בימינו עושין כל הצריך להם לשבת אע"פ שהוא לילה ממש וע"כ יש להקדים לקבל שבת ואין להמתין על אדם גדול שעדיין לא בא אם הגיע זמן של קבלת שבת כי זכות הוא לו שלא יתחלל שבת על ידו:

(ב) בכל מקום - כדי שלא יבואו ישראל לידי חילול שבת. ובקהלות גדולות מאד שא"א להכריז נכון מאד שימצאו אנשים המתנדבים בעם לילך ולזרז בכל רחובות קריה ע"ד סגירת החנויות והדלקת הנרות וכעת נמצא כן בכמה עיירות גדולות חבורות קדושות המיוסדות על השגחת השבת ואשרי חלקם כי הם מזכים את ישראל לאביהם שבשמים ויזכו עבור זה המתחזקים תמיד במצוה זו לבנים גדולי ישראל:
 

(*) והוא במקום התקיעות:    עיין בפמ"ג מש"כ בשם הרמב"ם. והנה כיון שהוא במקום התקיעות ע"כ אפילו כשחל ע"ש ביו"ט ג"כ יש להכריז כמו מאז שהיו תוקעין בו כמשאחז"ל ועיין בפמ"ג שכתב דיו"ט ע"ש ראוי להקדים באמירת ברכו או קבלת שבת בעוד יום גדול כפי מה שכתב המגן אברהם בריש סימן תקכ"ז דסמוך לחשיכה אסור מן התורה לבשל מיו"ט לשבת דלא שייך הואיל. ובטשאלינ"ט שנותנין מבעוד יום לתוך התנור לצורך שבת יזהר ליתן מבעוד יום כ"כ שיהא ראוי לאכול עכ"פ כמאכל בן דרוסאי ע"ש:.
 

א) סעי' א'. כשהיו ישראל בישובן היו תקועין בע"ש וכו' ונראה דאם רוצה עתה בזה"ז לנהוג בעירו לתקוע כדי להבדיל את העם ממלאכה רשאי לעשות אלא דמה שנתבטל היינו מפני פחד הגוים ועתה דאינו כשנים שעברו יכולין בכל עיר ועיר לעשות כתקנה קדומה דהא אף בחו"ל היה כן כמ"ש המעש"ר פ"ה מה"ש דין ח"י יעו"ש. והן בעון שאר אומות יש להם שלשלת גדולה דמקיש בקנה שקורין קאנפאנה זוג דמקשקש דנשמע למרחוק ולמה יגרעו ישראל מהם שלא לתקן כדי להבדיל העם ממלאכה בשבתות ויו"ט ולזמן ג' תפילות וכיוצא כמו שהיה במקדש. רו"ח או' א':

ב) שם בהגה. סמוך לשבת כחצי שעה וכו' וכן ראוי לנהוג לשלח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתן שתי שעות ומחצה קודם הלילה. וגם ראוי לבטל החניות שיסגרו חנותן כמו שעה קודם השבת כי ראיתי גודל המכשלה שלפ[ע]מים בא שר אחד ונמשכה המשא ומתן עד שחשיכה ממש ואשמם בראשיכם כתיב וגם רוב העולם יש להם היתר כל עוד שלא אמרו ברכו אעפ"י שהוא לילה ממש עושין כל הצריך להם וזה ראיתי בעיני לכן יש להקדים אמירת ברכו ואין להמתין על אדם גדול שעדיין לא בא אם הוא סמוך לחשיכה כי זכות הוא לו שלא יתחלל שבת על ידו והחכם עיניו בראשו. מ"א. א"ר. ר"ז:

ג) וכתב הפתה"ד או' א' דמנהג עירו שהרב המרביץ תורה בעצת ממוני הקהל ממנין ת"ח קבוע ונוטל פרס מהכולל ומחזר בכל ע"ש בשעה י"א ורביע מהיום להזהיר לכל בעלי החניות מוכרי מחיה וכל מידי דמיכל שיסגרו חנותן וילכו לבתיהם לקבל שבת והאיש אשר לא ישמע לקולו נותן לו רשות מב"ד הצדק יב"ץ מתחי' מינויו לגזור עליו בכח התורה שחייב לסגור חנותו וכיוצא לזה כתב הב"ח לקמן סי' רס"א דמחוייבים לבטל חילול ה' ולהעמיד שוטרים ולהעניש הסרבנים המאחרים לקבל שבת יעו"ש:

ד) וכתב עו"ש הפתה"ד דמצוה להודיעם דאותו ריוח שירויחו בעת ההיא לא יראו סי' ברכה לעולם מק"ו דהעושה מלאכה מן המנחה ולמעלה כדלעיל סי' רנ"א ועו"ש:

ה) שם בהגה. כחצי שעה וכו' ומנהגינו פה עיה"ק ירושת"ו להכריז השמש בכל מבואות ישראל חצי שעה קודם שאין השמש נראית על הארץ דהיינו באחד עשר ושליש מן היום להכין עצמם להדלקה ולהטמנת חמין ואחר עשרה דקים דהיינו בי"א וחצי חוזר ומכריז שידליקו וממילא גם בעלי החנויות סוגרין חנותן תיכף כששומעין קול הכרוז:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש