כף החיים/אורח חיים/רנו
סעיף א[עריכה]
א) סעי' א'. כשהיו ישראל בישובן היו תקועין בע"ש וכו' ונראה דאם רוצה עתה בזה"ז לנהוג בעירו לתקוע כדי להבדיל את העם ממלאכה רשאי לעשות אלא דמה שנתבטל היינו מפני פחד הגוים ועתה דאינו כשנים שעברו יכולין בכל עיר ועיר לעשות כתקנה קדומה דהא אף בחו"ל היה כן כמ"ש המעש"ר פ"ה מה"ש דין ח"י יעו"ש. והן בעון שאר אומות יש להם שלשלת גדולה דמקיש בקנה שקורין קאנפאנה זוג דמקשקש דנשמע למרחוק ולמה יגרעו ישראל מהם שלא לתקן כדי להבדיל העם ממלאכה בשבתות ויו"ט ולזמן ג' תפילות וכיוצא כמו שהיה במקדש. רו"ח או' א':
ב) שם בהגה. סמוך לשבת כחצי שעה וכו' וכן ראוי לנהוג לשלח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתן שתי שעות ומחצה קודם הלילה. וגם ראוי לבטל החניות שיסגרו חנותן כמו שעה קודם השבת כי ראיתי גודל המכשלה שלפ[ע]מים בא שר אחד ונמשכה המשא ומתן עד שחשיכה ממש ואשמם בראשיכם כתיב וגם רוב העולם יש להם היתר כל עוד שלא אמרו ברכו אעפ"י שהוא לילה ממש עושין כל הצריך להם וזה ראיתי בעיני לכן יש להקדים אמירת ברכו ואין להמתין על אדם גדול שעדיין לא בא אם הוא סמוך לחשיכה כי זכות הוא לו שלא יתחלל שבת על ידו והחכם עיניו בראשו. מ"א. א"ר. ר"ז:
ג) וכתב הפתה"ד או' א' דמנהג עירו שהרב המרביץ תורה בעצת ממוני הקהל ממנין ת"ח קבוע ונוטל פרס מהכולל ומחזר בכל ע"ש בשעה י"א ורביע מהיום להזהיר לכל בעלי החניות מוכרי מחיה וכל מידי דמיכל שיסגרו חנותן וילכו לבתיהם לקבל שבת והאיש אשר לא ישמע לקולו נותן לו רשות מב"ד הצדק יב"ץ מתחי' מינויו לגזור עליו בכח התורה שחייב לסגור חנותו וכיוצא לזה כתב הב"ח לקמן סי' רס"א דמחוייבים לבטל חילול ה' ולהעמיד שוטרים ולהעניש הסרבנים המאחרים לקבל שבת יעו"ש:
ד) וכתב עו"ש הפתה"ד דמצוה להודיעם דאותו ריוח שירויחו בעת ההיא לא יראו סי' ברכה לעולם מק"ו דהעושה מלאכה מן המנחה ולמעלה כדלעיל סי' רנ"א ועו"ש:
ה) שם בהגה. כחצי שעה וכו' ומנהגינו פה עיה"ק ירושת"ו להכריז השמש בכל מבואות ישראל חצי שעה קודם שאין השמש נראית על הארץ דהיינו באחד עשר ושליש מן היום להכין עצמם להדלקה ולהטמנת חמין ואחר עשרה דקים דהיינו בי"א וחצי חוזר ומכריז שידליקו וממילא גם בעלי החנויות סוגרין חנותן תיכף כששומעין קול הכרוז: