לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים רמח ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

הא דאין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת הטעם משום עונג שבת שכל שלשה ימים הראשונים יש להם צער ובלבול וקיא [ודווקא] למפליגים בימים המלוחים אבל בנהרות אין שום צער למפליגים בהם ולפיכך מותר להפליג בהם אפילו בערב שבת והוא שלא יהא ידוע לנו שאין בעמקם עשרה טפחים אבל במקום שידוע לנו שמקרקע הספינה לקרקע הנהר פחות מעשרה טפחים אסור (לצאת חוץ לתחום) משום איסור תחומין.

הגה: וכן בספינה שיצטרך הישראל לבא לידי מלאכה בשבת אסור ליכנס בה שלשה ימים קודם השבת אפילו הם נהרות הנובעים והוא למעלה מעשרה אבל אין איסור במה שהבהמות מושכות הספינה בשפת הנהר ולא דמי להליכה בקרון שאסור.

מפרשים

 

ול"ד להליכה בקרון. הטעם דהליכה בקרון אסור בסימן ש"ה מטעם שמא ירד מן הקרון וילך באיסור וזה אין שייך כאן:


 

(ו) יש להם צער:    ולדבר מצוה שרי שהעוסק במצוה פטור מן המצוה עיין סי' ל"ח:

(ז) שמקרקע הספינה:    פי' אף על פי שהמים עמוקים י' אם הספינ' משוקעת במים והוא יושב למטה מי' נמצא מהלך למט' מי' ואפי' יושב למעל' אסור כיון שהספינ' רחב' ד' כמ"ש סי' ת"ד ע"ש וכ"כ הב"ח בשם ספר היראים (ומ"מ בספר היראים משמע דשרי ביושב למעלה) אלא שכתב שמדברי הרי"ף /התוספות/ והרמב"ם לא משמע כן ולא ידעתי היכא רמיז' דהם כתבו אח"כ וז"ל ומיהו צ"ל דאף הכלי שדולה בו ונשקע במים הוי למעל' מי' דאל"כ האיך ממלא עכ"ל וקשה האיך נמשך זה פה אחר התי' אלא דקשי' להו בעצמן למה לא תי' כמ"ש ספר היראים דהמים עמוקים אך הספינ' שוקעת במים והולכת למטה מי' לזה כתבו ומיהו צ"ל כו' כלומר וא"כ הכא צ"ל מאי דקאמר גמירי דאין ספינה מהלכת בפחות מי' היינו בלא השקוע כי היכי שיבוא הכלי למעל' מי' ואם כן צ"ל דבעירובין מיירי בספינה קטנה וגם בתשו' הרמב"ם קאי אמי שהולך על סואר של קורות שהן שטין ואין נשקעין במים ולכן אין לזוז מפסק הש"ע:

(ח) אסור לצאת:    צ"ע מאי חידש רמ"א וי"ל דקמ"ל דתוך התחום שרי ולא גזרי' שמא יצא חוץ לתחום:

(ט) להליכ' בקרון:    שאסו' משום שמא יחתוך זמורה אבל הכא הבהמו' הולכים ברחוק ממנו ובע"ש העלים עיניו מהג"ה זו וכ' בשם התו' והרא"ש דאסור בספינ' ולא דק דהם לא כתבו רק בהליכ' בקרון עפ"ד דעירובין דכיון שהולכת הבהמ' רחוק מהספינ' ה"ל צידי צדדין כמ"ש סימן ש"ה סי"ח:
 

(ו) ובלבול:    ולדבר מצוה שרי דהעוסק במצוה פטור מן המצוה.

(ז) הספינה:    פי' אע"פ שהמים עמוקים י' אם הספינה משוקעת במים והוא יושב למטה מי' נמצא מהלך למטה מי' ואפי' יושב למעלה אסור כיון שהספינה רחבה ד' כמ"ש סי' ת"ד ע"ש עיין מ"א.

(ח) לתחום:    ותוך התחום שרי ולא גזרינן שמא יצא חוץ לתחום. מ"א.

(ט) שאסור:    דבקרון אסור שמא ירד מן הקרון וילך באיסור וזה אין שייך כאן ט"ז. ומ"א כתב דבקרון אסור משום שמא יחתוך זמורה אבל הכא הבהמות הולכין למרחוק ולא שייך שמא יחתוך זמורה.
 

(יג) והוא שלא וכו' - דכיון דתחומין דרבנן הוא ואפילו תחומין די"ב מיל קי"ל דבימים ונהרות אין בהן איסור דאורייתא לד"ה שאין דומין לדגלי מדבר לפיכך תלינן בספיקו להקל ואמרינן דעמוק עשרה טפחים מקרקע הספינה לקרקע המים ואין תחומין למעלה מעשרה:

(יד) שמקרקע הספינה - פי' אע"פ שהמים עמוקים עשרה אם הספינה משוקעת במים שאין בין קרקע הספינה לקרקע המים י"ט לא מבעיא אם הוא יושב בספינה למטה מיו"ד נמצא מהלך למטה מיו"ד אלא אפילו אם הוא יושב בספינה במקום גבוה שהוא למעלה מיו"ד מקרקעית המים ג"כ אסור כיון שהספינה רחבה ארבעה וניחא להילוך כעומד למטה דמיא ויש מתירין כשהוא יושב למעלה מיו"ד טפחים ואין רגליו תלויות למטה מיו"ד טפחים ויש לסמוך על דבריהם כשהוא צריך לכך:

(טו) אסור לצאת וכו' - היינו בכל הג' ימים שקודם שבת אם יודע שיזדמן לו שם בשבת מקום ההוא ויצטרך לעבור עליו על איסור תחומין אבל קודם לזה מותר וכמו שכתוב בס"א בהג"ה:

(טז) לידי מלאכה - אפילו מלאכה דרבנן [אחרונים]:

(יז) ליכנס בה שלשה ימים - הטעם כמו שכתבנו למעלה בסק"ח:

(יח) אין איסור במה שהבהמות וכו' - ר"ל דאם לא היה איסור אחר כגון בנהרות הנובעים ולמעלה מעשרה וגם לא יצטרך הישראל לעשות מלאכה שם אין לאסור ליסע בספינה היכא שהבהמות מושכות הספינה דיהיה דומה כאלו יושב בקרון והבהמה מושכת אותו דאסור לא אמרינן הכי דהתם הטעם שמא יחתוך זמורה להנהיגה אבל הכא הבהמות הולכות ברחוק ממנו וע"כ מותר אפילו בתוך ג' ימים:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש