באר היטב על אורח חיים רמח
סעיף א
[עריכה](א) מצוה: אבל בשבת אסור דהא לא יוכל לפסוק עמו שישבות עס"ג. (ובס' אליהו רבה חולק על מ"א בזה והוכיח דלדבר מצוה מותר אפי' בשבת והטור דוקא לכתחלה קאמר שיפסוק עמו שישבות ואם אינו אפשר מותר בלא פיסוק ע"ש).
(ב) ימים: דהיינו ביום רביעי בשבת אסור עיין סעיף ד'. וה"ה בי"ט שני אין מפליגין עיין יד אהרן שהאריך ובחות יאיר סי' קי"ב.
(ג) ג' ימים: היינו ביום ג'.
(ד) י': דה"א יש איסור תחומין קמ"ל דלא והטעם כיון שהתחיל בהיתר.
(ה) שם: כלומר כשיש רוח טוב הולכין ביום א' אעפ"י שעכשיו אין רוח טוב שרי להלוך בע"ש. ב"י ד"מ.
סעיף ב
[עריכה](ו) ובלבול: ולדבר מצוה שרי דהעוסק במצוה פטור מן המצוה.
(ז) הספינה: פי' אע"פ שהמים עמוקים י' אם הספינה משוקעת במים והוא יושב למטה מי' נמצא מהלך למטה מי' ואפי' יושב למעלה אסור כיון שהספינה רחבה ד' כמ"ש סי' ת"ד ע"ש עיין מ"א.
(ח) לתחום: ותוך התחום שרי ולא גזרינן שמא יצא חוץ לתחום. מ"א.
(ט) שאסור: דבקרון אסור שמא ירד מן הקרון וילך באיסור וזה אין שייך כאן ט"ז. ומ"א כתב דבקרון אסור משום שמא יחתוך זמורה אבל הכא הבהמות הולכין למרחוק ולא שייך שמא יחתוך זמורה.
סעיף ג
[עריכה](י) שביתה: אפי' חל י"ט ע"ש שרי לקנות שביתה עי' סי' תי"ו.
(יא) קידוש: לפרסומי מילתא. ובעינן דוקא שישב שם בין השמשות מ"א. כתב משפטי צדק נתפשט המנהג בזמנינו להפליג בספינה בשבת ואין להתיר כשהספינה הולכת בשביל ישראל דלכ"ע אסור ואין לחלק באיסור זה בין יו"ט לשבת אפי' ביו"ט שני ואפילו בצינעה אסור וכ"כ מהר"א ששון עיין כנה"ג (וע"ת) [עולת שבת] ומ"א.
סעיף ד
[עריכה](יב) שבת: אפי' באיסור דרבנן ריב"ש סי' י"ח.
(יג) מותר: ומהריב"ל כתב כיון דיודע בודאי שיחלל שבת אסור וכ"כ הרדב"ז כנה"ג מ"א וכן נוהגין.
(יד) והעולה לא"י: דוקא להתיישב שם. וי"א אפי' ע"מ לחזור כיון דאפי' מהלך ד' אמות בא"י מצוה היא. כנה"ג.
(טו) פקוח נפש: פן יגזלו ממונו או בהמה או מלבושים בימות הקור מיקרי פקוח נפש. (רמ"ג) [שו"ת הר"מ גאלאנטי סי' ק"י] מ"א.
(טז) לסחורה: אפילו יש לו מזונות והולך לסחורה להרווחה ולגבות מעות מעכו"ם שהוא חולה כל עוד שאינו גוסס לא מיקרי פסידא ודאית. מ"צ ור"י הלוי. ועיין במ"א סי' של"ט ס"ק י"ג. אי רשאי לילך בספינה קטנה או גדולה בשבת כדי להשלים מנין ולהתפלל עם הציבור עיין הרדב"ז ח"א סי' מ"ז ובתשובת חות יאיר סימן קט"ו ובתשובת עבודת הגרשוני סימן קכ"ג ובתשובת מהר"ם רוטונבורג סימן א' ב' וע"ל סימן צ' ס"ק י"ב.
(יז) שיירא: ונראה לי דבשיירא אין להקל. מ"א.