שולחן ערוך אורח חיים קמד ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · קמד · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
נוהגין בשבת שיש בו חתן לומר אחר הפטרת (יש אומרים שהוא מלשון אין מפטירין אחר הפסח שענינו סילוק, כלומר סילוק תפלת שחרית) השבוע שנים או שלשה פסוקים מהפטורת שוש אשיש וכשחל ראש חודש בשבת וביום א', אחר שמפטירין ההפטרה בשבת אומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת ויאמר לו יהונתן מחר חודש ואין למחות בידם. (ועיין לקמן סימן תכ"ה סעיף ב' וסוף סימן תכ"ח האיך נוהגין):
מפרשים
ואין למחות בידם. הטעם בב"י בשם ת"ה דבימי התלמוד היו כל הספרים נכתבים בגליון והיו צריכין לשהות אבל לדידן שהספרים נכתבים בקונטרסי' ויוכל לעשו' סי' שימצא במהרה:
(ה) שיש בו חתן: ובכ"ה סי' שפ"ב /רפ"א/ האריך במנהגם שמוציאין לחתן ספר שני וקורא ואברהם זקן וגו' עד ולקחת אשה לבני משם מיהו אם הוא יום שבלא"ה מוציאין ב' ספרים קורא אותה בס"ת השני ואין מוציאין ס"ת שלישית וגם מנהגם לתרגם הפ' הנ"ל ואפי' ש"ץ יכול לתרגמה ודוקא הנושא בתולה אבל לנושא אלמנה אין קורין:
(י) נוהגין וכו' - וטעם המנהג אף דכמה פעמים מתרמי שהוא מנביא לנביא משום דבימי התלמוד היו כל הספרים נכתבין בגליון והיו צריכין לשהות בגלילה אבל לדידן שההפטרות נכתבין בקונטרסים או בחומשין הלא יכול לעשות סימן שימצא מהר:
(יא) אומרים פסוק ראשון וכו' - לזכר שלמחר הוא ר"ח:
(יב) וע"ל סי' תכ"ה - היינו דשם נתבאר דכהיום אין נוהגין לדלג מנביא לנביא כלל: