שולחן ערוך אורח חיים קז ב

חידוש זה שאמרנו הוא שיחדש דבר בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכה ואם חדש אפילו בברכה אחת דיו כדי להודיע שהיא נדבה ולא חובה.

הגה: ויש אומרים דלא מיקרי חידוש אלא אם נתחדש אצלו דבר שלא היה צריך אליו קודם לכן (טור בשם הרא"ש):

מפרשים

מגן אברהם

(ד) נתחדש אצלו: דאלת"ה מי הוא שלא יכול לחדש דבר בא' מכל הברכות או לרפוא' או לפרנסה או לתלמודו וכו' [טור]:

נשאלתי א"כ הא דאמרינן בדף כ"ט העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים ופירשו רבה ור"י כל שאינו יכול לחדש בה דבר תקשי נמי מי הוא שלא יוכל לחדש דבר והתם אין לומר שלא נתחדש אצלו דבר דא"כ לעולם לא יתפלל תחנונים אא"כ נתחדש אצלו דבר וזה לא מסתבר ועוד דלפ"ז מאי קאמר רבי זירא אנא יכילנא לחדושי מלתא ומסתפינא דלא מטרידנא וגירסת הרי"ף אם יכול לחדש דבר כדי שתהא תפלתו תחנונים יתפלל משמע דס"ל כרבה ור"י דלא מקרי תפלת תחנונים בלא חידוש וא"כ אה"נ דתפלת קבע רשאי להתפלל בכל יום ג"פ אבל תחנונים רשאי להתפלל כל היום כולו ולכן קאמר רבה דאם נתחדש אצלו דבר רשאי להתפלל כל היום ור"ז נמי קאמר אף על פי שנתחדש אצלו היה ירא שיטרד ומי שבטוח שלא יטרד רשאי לחדש כנ"ל א"נ ה"ק שאם הוא גברא שאפי' נתחדש אצלו דבר אינו יכול לחדש דבר בתפלתו אין תפלתו תחנונים:

באר היטב

עריכה

(ד) מהאמצעיות: אבל בג"ר ובג' אחרונות אין מוסיפין ואין פוחתין. ב"י בשם הרמב"ם.

(ה) אצלו: דאלת"ה מי הוא שלא יכול לחדש דבר באחת מכל הברכות או לרפואה או לפרנסה או לתלמודו. טור.

משנה ברורה

עריכה

(ח) מהאמצעיות - אבל לא בג' ראשונות ובג' אחרונות וכדלקמן בסימן קי"ב:

ביאור הלכה

עריכה

(*) ואם חידש אפילו בברכה אחת וכו': מלשון זה משמע דאפילו בברכת שומע תפלה ולא כהי"א שהובא בטור עי"ש ומ"מ נראה דאפילו לדעת השו"ע בעינן שהבקשה הזו לא יהיה מורגל בה בכל יום בעת התפלת חובה דהלא הטעם שע"י החידוש יודע שהיא נדבה ולא חובה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}