שולחן ערוך אבן העזר קנו יא
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קנו · יא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
הלכה היא ובעלה ובנה למדינת הים, ובאה ואמרה: מת בעלי ואחר כך מת בני, נאמנת. אבל אם אמרה: מת בני ואחר כך מת בעלי, אינה נאמנת להתיבם, אלא חולצת ולא מתיבמת:
מפרשים
(יז) אלא חולצת: משמע מרמב"ם והטור אפי' ראוי' היא לכהן מ"מ חולצ' וכן מוכח בש"ס ר"פ האשה דהקשה מסיפא ניתן לי בן ולא הקשה מרישא מבבא זו ש"מ דחולצת אפי' היא כשרה לכהונה וא"ל מאחר דחיישינן שמא משקרת א"כ אכתי קשה אתה מצריכה כרוז לכהונה שמא יבורר דמת הבן אחר הבעל ולא היתה זקוקה ליבם וצ"ל בכה"ג באמת היא אסורה לכהן דאם יבורר דלא היתה זקוקה ליבם ואמר דזקוקה שווי' לנפשי' חתיכה דאסורה לכהונה ועיין סי' קנ"ח אם ע"א מעיד שמת בעלה ואח"כ בנה ועיין בעל המאור פ' האשה דף תל"ה אם נשמע שמתו שניהם בעלה ובנה תו היא אינה נאמנת לומר שמת בעלה ואח"כ בנה וכן משמע מתוספו' והרא"ש שם דכתבו דהיא נאמנת מכח מיגו דאי בעי' היתה שתקה ולא היתה אומר' שמת בנה רק אמרה מת בעלה ממילא אוקמינן הבן בחזקת חי ואם ע"א יודע ממיתתם נתחבטו בזה גאוני ארץ הט"ז סידר ע"ז תשובה א' ודעתו להיתר ועיקר טעמו משום דאי הוי אמרו מת בעלי ואז היא בחזקת היתר ואפי' אמר ע"א להיפך לא מהני להוציא אותה מחזקתה כמ"ש ביורה דעה סי' קכ"ז למ"ש ריש סימן קנ"ח בשם תוס' והרא"ש יש סתירה לזה:
מת בני ואח"כ מת בעלי כו' הכלל בזה ובדינים שאח"ז דאין הולכים בכולהו אחר החזקה שהיתה בשעת הליכה ואינה נאמנת להקל לנגד אותה חזקה אבל להחמיר נאמנת:
(יג) מתייבמת: אפי' ראויה היא לכהן מ"מ חולצת כן מוכח מש"ס דיבמות דף קי"ט ע"ב דהקשה מסיפא ניתן לי בן וכו'. ולא הקשה מרישא מבבא זו ש"מ דחולצת אפילו כשרה לכהונה דשוויא אנפשה חתיכה דאיסורא לכהונה ב"ש. ועיין סימן קנ"ח אם ע"א מעיד שמת בעלה ואח"כ בנה. ואם נשמע שמתו שניהם בעלה ובנה תו היא אינה נאמנת לומר שמת בעלה ואח"כ בנה עיין בעל המאור פרק האשה ועיין תוספת ד"ה אמאי הלך אחר רוב נשים וכו' דף קי"ט ע"א ומ"ש המרש"א שם. ואם ע"א יודע ממיתתם נתחבטו בזה גאוני ארץ. וט"ז מתיר. וב"ש סותר דבריו ע"ש.