שולחן ערוך אבן העזר קמב יח
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קמב · יח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
עשה הבעל שנים שלוחים להוליך גט לאשתו, אף על פי שלא נכתב ונחתם בפניהם, נותנים אותו לה ותהיה מגורשת; והוא שהיו כשרים להעיד, שהרי אין הבעל יכול לערער בגט זה אף על פי שאינו מקוים שהרי שלוחיו הם עדיו. ויש אומרים דאם בא הבעל וערער, צריך להתקיים בחותמיו (טור, וכן משמע מהר"ן לדעת ב"י).
ויש אומרים שאפילו לא עשה שליח אלא אחד, והשני מעיד שבפניו נתן הבעל לזה הגט להוליך לאשתו, אין צריך לומר: בפני נכתב ובפני נחתם. ויש מי שמצריך בזה שימסרנו בפני עידי שליחות עצמם:
מפרשים
(לה) עשה הבעל כו': לרמב"ם אין הבעל יכול לערער וכ"כ הרא"ש ריש גיטין מתוך שהוא יודע שאם בא לערער ערעורו בטל אז הוא מחתים עדים כשרים וכן משמע בתשו' ריב"ש סי' שי"ח וע"ש בדרישה וב"ח כתב שם הרא"ש להיפוך תמוה בעיני ומ"ש הטור דהבעל יכול לערער והיינו הי"א שהביא בהג"ה אפשר שכ"כ לחוש לדעת רש"י שפי' שם ריש גיטין דאתיא תרי ואם יבא הבעל לערער יכולים הם לקיים וכ"כ בפ"ב שנים שהביאו אצ"ל ב"נ משום דהם עידי קיום ש"מ דוקא כשהם יכולים להעיד על חתימתו מהני חושש הטור לדעת רש"י:
(לו) שהרי שלוחיו הם עדיו: ולא יהא שיאמרו בפנינו נתגרשה דנאמנים מ"ה בעינן שיהיו כשירים להעיד ואז שייך מיגו זה:
(לז) וערער: היינו שמערער שנתן לה גט מזויף אף על גב דלא עביד לקלקל אותה במתכוין היינו דאין חוששים לזה אבל אם מערער וטוען כך טענתו טענ' משא"כ כשטוען מכחיש אותם שלא שלח אותם אינו נאמן לכ"ע:
(לח) וי"א אפי' לא עשה וכו': כ"כ תוס' והרא"ש והר"ן והרשב"א וכתבו אפשר גם הרמב"ם מודה לזה הואיל יש שני עדים שמסר הגט מידו לידם ואין נמצא שום חולק ע"ז ומ"ש הב"י דהרמ"ה חולק ע"ז תמוה דהא הטור כתב בזה וכ"כ הרמ"ה אלא ס"ל להרמ"ה דצריך למסור הגט לפני אלו שנים יחדיו כמ"ש בסמוך אבל גוף הדין לא מצינו חולק ואפשר דהבין מלשון הרמב"ם דכתב עשה שנים שלוחים משמע דוקא כשהשנים שלוחים הם ובתשובת ריב"ש כתב ג"כ בשם וי"א:
(לט) ויש מי שמצריך: היינו סברות הרמ"ה בין אם שניהם מעידים שמסר לידו ובין אם א' מעיד צריכים עדים אלו להיות בעת מסירת הגט לידה ומכל שכן כששניהם שלוחים כי צריכים להיות בעת המסירה דהא צריכים לקיים שליחותם ועיין בב"ה והטעם דצריכים המעידים להיות בעת המסירה כי היכא דלא הוי חצי דבר כיון השליח לא יאמר ב"נ והעיקר הגט ע"י עדות אלו האומרים שמסר הגט לידו צריכים להיות שם, ובסעיף י"ב פסק בפשיטות כדעת הרמ"ה וכאן כתב ויש מי שמצריך וראיתי בבדק הבית שהקשה כאן על הרמ"ה למה הוי חצי דבר הרי עידי שליחות לחוד ועידי מסירה לחוד מ"ה כתב כאן ויש מי שמצריך והא דלא הקשה כן לעיל בסומא אפשר שאני סומא שאינו ראוי כלל לשליחות בלא עדים מודה הב"י דהוי חצי דבר אבל שליח כשר ושני מעיד בפניו מסר לידו כי היכא דאצ"ל ב"נ ס"ל דהוי דבר שלם, ומה שאחד העיד בפניו מסר הגט ליד השליח היינו שאומר שעשאו לשליח בפני שנים ומסר בפניו הגט כמ"ש ריש סימן קמ"א דאין מצרפין השליח:
וי"א דאם בא הבעל כו' הב"י הקשה על הטור שכתב כן וז"ל מ"מ כשיבא הבעל יבול לערער ולומר מזויף הוא והא כתב הרא"ש ברפ"ב וז"ל כיון שיש כאן ב' עדים לא יוכל לומר לא שלחתי' ומזויף הוא עכ"ל ולכאורה י"ל דהרא"ש לא קאמר אלא שלא יוכל להכחיש השלוחים ולומר לא שלחתי אתכם אלא זייף עשיתם אבל אם אינו מכחיש אותם אלא אומר נתתי לכם גט מזוייף כזה יכול לערער אבל קשה ע"ז דהא כתבו התוס' ריש גיטין דף ב' בד"ה דאתי' בי תרי וז"ל ולא חיישי' שמא החתים במזיד עדים פסולים דמסתמא כיון דשלח לה גט כדין עשה דאינו חשוד להכשיל' עכ"ל וכ"כ שם הרא"ש בשם ריב"א וא"ל דהאי לא חיישי' שכתבו התו' היינו מסתמא כל שאין הבעל בפנינו אבל אם הוא בעצמו בא וטוען כן יכול לערער זה אינו דהא כתב הרא"ש בהדיא בזה וז"ל ומתוך שהוא יודע שאם בא בערעור ערעורו בטל אף הוא מחתים הגט בעדים כשרים עכ"ל הרי שהערעו' בטל בזה ובדרישה כתב כמו שכתבתי לכאור' וכ"כ מו"ח ז"ל שכן הוא בתוס' ורא"ש דיבול לערער הבעל אם הוא יבוא והוא תמוה דאינו כן לא בתו' ולא ברא"ש אלא כמו שזכרתי וכן מוכח להדיא בגמרא לפי' ריב"א במה דאמרי' בדף ב' דאתיו' בי תרי דהיינו לרבא אצ"ל בפני נכתב אע"ג דהם לא יקיימוהו דכיון דיש שני שלוחים לא חיישינן לערעור להכחישה בשליחות דמשמע כל יפוי כח שיש לשליח א' בשאומר בפ"נ כן יש לב' שלוחים בלא אמיר' בפ"נ וכבר נתבאר ר"ס זה דכשאומר השליח בפ"נ לא יוכל הבעל לערער כלל אא"כ מביא ב' עדים ואי ס"ד דבכ' שלוחים יכול הבעל לערער א"כ צריך שפיר לאמירה בס"נ וכן תמה רש"ל על הטור וז"ל לא יכולתי להבין דהא איכא תרי סהדי ומה ערער שייך במקום תרי כדאית' דיש גיטין וכן הרא"ש לא הזכירו מידי מזה והרמב"ם כתב להדיא שאין כאן ערעור ובדברי הרא"ש פ"ק משמע להדיא שאין יכול לערער עכ"ל ובודאי יפה תמה ודברי טור צ"ע ליישבם:
כתב הטור בשם הרמ"ה וז"ל היכא ששני שלוחים דלא סגי דלא מסרי לה תרווייהו ומקיימא כולהו מלתא בבת אחת אבל חד דמייתי אע"ג דאיכא תרי סהדי דמסהדי אשליח א"צ חד דמצטרף בהדי' לא אפסיקא מלתא לאכשורי סתמא דהא ודאי צריך לתנו לידה בפני עידי מסיר' ואי לא מסר לה באפי עידי שליחות גופייהו אע"ג דמסר לה באפי סהדי אחרינא לא מתכשר דה"ל שליחות דכל כת וכת חצי דבר ובהאי אפי' רבנן מודו דלא מצטרפו עכ"ל פי' דבריו דכל שהשליח הוא א' ואומר בפ"נ נגמר ענין השליחות ואין כאן שייכות עדות אלא אותן שנמסר אחר כך בפניהם וכן אם יש ב' שלוחים ואצ"ל בפ"נ אלא הם מוסרים הגט להאשה נמצא הן השלוחים והן הן העדים אבל אם א' מביא ואחרים מעידים על השליחות ואע"ג דאצ"ל בפ"נ מ"מ יש כאן חיוב הגדת עדים על השליחות וא"כ צריך שתהיה המסירה ג"כ בפניהם דאל"כ הוי על כל כת וכת חצי דבר כיון שיש כאן ב' כיתי עדים ומ"ש שליחות דכל כת וכת כו' ולא אמר עדות דכל כת אלא ר"ל הן אם יש כת של שנים המעידים על שליחות השליח הן אם יש אחר המעיד על שליחו' השליח ובזה הוא מצטרף עם השליח עצמו ובזה אמרי' דהוי חצי דבר וצריך עוד לעידי מסיר' ובזה אפי' דתנן דר"ע בפ' מרוב' דף ע' מודים כנ"ל בפשיטו' דברי הרמב"ם ובדריש' האריך לפרש דברי (הטור) בדרכי' שונים וכתב עליהם שהם דוחק וא"צ כלל בזה וכבר כתבנו לעיל סעי' י"ב דאנן לא ק"ל בביוצא בזה דהוי חצי דבר כיון שא"א לראות שני דברים אלו בפעם אחת כמ"ש תו' בפ' מרובה וממה שכתבנו נתבאר מ"ש הש"ע ויש מי שמצריך כו' שהוא דעת הרמ"ה:
(יד) בפניהם: ולהכי אפי' ב' סומים כשרים להביא הגט כמש"ל בשם הרח"ש ס"ק ה'. אע"ג דגבי אשה עצמה (שהביא) [שמביאה] את גיטה אע"ג דלא שכיחא אמרינן דצ"ל בפ"נ ובפ"נ כדי שלא תחלק בשליחות הכא שאני דלא גזרינן בתרי דלא שכיח אטו חד דשכיח הרא"ם ח"א סי' פ"ב כנה"ג ק"ע ע"ב. ועיין ב"ש ס"ק כ"ז ודו"ק.
(טו) וערער: היינו שערער שנתן לה גט מזוייף. משא"כ כשטוען ומכחיש אותם שלא שלח אותם אינו נאמן לכ"ע.