שולחן ערוך אבן העזר קמב יד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קמב · יד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
ויש חולקים ואומרים שאין להתירה לנשא על ידי גט שיוצא מתחת ידה, אם לא נתקיים בחותמיו, אף על פי שאין עליו עוררים, שמעולם לא שמעו מי שנהג קולא כזו.
- הגה: בעל שמביא גט לאשתו, והוא בעצמו הוליכו ממקום שכתבו אותו עד מקום הנתינה, צריך למסרו לה כשליח, וצריך לומר: בפני נכתב ובפני נחתם, כמו השליח, כדי שלא לבא לטעות גם בשליח אחר, מאחר שעכשיו אינן בני תורה (ב"י בשם א"ח):
מפרשים
(כו) ויש חולקין: עיין תשו' הריב"ש סימן שפ"ה היש חולקי' הוא הראב"ד פי"ב וס"ל האשה דומה לשליח בשעה שמסר הגט נאמן לומר ב"נ וב"נ אבל אחר שמסר תו לא מהני דיבורו כן ה"נ האשה כשהיא מביאה הגט בתורת שליח ועדיין לא נתגרשה מהני דיבורה כמ"ש בש"ס ובדין לפני זה אבל אם באתה והביאה גט בידה ואומרת כבר נתגרשה תו לא מהני דיבורה כמו בשליח אחר שמוסר הגט וצריכה עדים וע"ש איך מיישב הסוגיא פ"ב לכן בדין קמייתא כשהיא מביא הגט בתורת שליח נאמנת וכן אם הביא השליח הגט בא"י ואינו אומר ב"נ נאמן כיון דאתא בתורת שליחות שאני:
(כז) בעל שמביא גט בעצמו וכו': דין זה כתב א"ח והביאו הב"י בסי' קמ"א ולכאורה דין זה תמוה דהא בברייתא איתא בעל שהביא גט אצ"ל ב"נ וב"נ כמ"ש ריש גיטין דף ה' ובא"ח כתב בזה הלשון כדי שיוכל הבעל לומר ב"נ וב"נ כיון שהבעל עצמו מביא כדאמרינן ריש גיטין הבעל עצמו וכו' כי בעונותינו אין אנו בני תורה כמו הראשונים וכו' ונ"ל דא"ח ס"ל כראב"ד דס"ל הלכה כרבה דאמר הטעם שצ"ל השליח ב"נ וב"נ משום דאין בקיאין לשמה ומשום דאין עדים מצוין לקיימו ס"ל כל הסוגיא שם איירי אחר שלמדו אז אצ"ל ב"נ וב"נ וכן הא דתניא שנים שהביאו גט וכן חרש ונתפקח דא"צ ב"נ וב"נ איירי אחר שלמדו אז אצ"ל ב"נ וכן הבעל דוק' אחר שלמדו אצ"ל א"כ השתא בעונתינו אין אנו בני תורה כמו הראשונים מ"ה צ"ל אפי' הבעל ב"נ דהוי כמו קודם שלמדו אבל לדידן דקי"ל כרבא דאמר הטעם משום קיום אם כן הבעל אצ"ל ב"נ כיון הוא בעצמו הביא הגט לא מהני עירעור שלו וגם הוא אינו חשוד להכשילה במזיד כמ"ש בתוס' ורמ"א הוסיף מדלי' דצ"ל ב"נ כדי שלא לטעות בשליח אחר כיון אנן אינן בני תורה ס"ל מ"ש הטעם דאנן אינן בני תורה היינו מ"ה ראוי לגזור אטו שליח אחר ואנ"ל דא"כ בשנים המביאים גט יש לחוש אטו שליח אחר דהא בש"ס איתא אחר שלמדו מ"מ חד ואשה צ"ל ב"נ שמא יחזור דבר לקלקולו וכדי שלא תחלוק בשליחות ומ"מ כשמביא הבעל הגט או שנים לא אמרינן לא תחלוק בשליחות ואצ"ל ב"נ, ולא גזרינן אטו שליח אחר:
(יא) ובפ"נ: ב"ש הניח בצ"ע דלא גזרינן אטו שליח אחר ע"ש.