שולחן ערוך אבן העזר קיח ט
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קיח · ט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
הכותב לאשתו בשעת נשואין שטר חוב בסכום ידוע, ומתנה שתוכל לגבותו בכל עת שתרצה, אם תגבנו ילקח בו קרקע והוא אוכל פרות; ואם יש עליה חוב שלותה אחר שנשאת, אינו גובה ממנו. אבל אם לותה קודם שנשאת, גובה ממנו. אבל אם אינו עומד לגבות אלא לכשתתאלמן או תתגרש, אינו יכול בעל חוב לגבות ממנו, אלא ימכרוהו בית דין בטובת הנאה לו או לאחר, אבל לא לבעל
- וזהו אינו נכון, אלא לא ימכרו בית דין בטובת הנאה לא לו ולא לאחרים, דכל לגבי בעלה ודאי מחלה (טור), ואטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן (בית יוסף בשם גמרא החובל):
מפרשים
(י) אם תגבנו ילקח בהן קרקע וכו': אף על גב דבעל הנותן מתנה לאשתו קנתה ואין הבעל אוכל פירות היינו במה שנותן לה אחר נישואין אבל מתנה שנתן לה קודם שנשאה מיד שנשאת נעשו נ"מ והבעל אוכל פירות:
(יא) אינו גובה ממנה: דא"א לגבות מנ"מ דיש לבעל בהן פירות ואם נאמר למוכרו בטובת הנאה כל לגבי בעלה ודאי מחלה כמ"ש אח"ז:
(יב) לותה קודם שנשאת גובה ממנו: משמע דהב"ח גובה כל חובו משט"ח זה דהבעל צריך לשלם לו מדר' נתן וכ"כ הרא"ש בפשיטות כן ודאי מגבין משטר נדוניא שיש לה על בעלה דשטרא איקרי נכסי וקשה דלמה יהיה כח הב"ח יותר מכח האשה ואלו האשה רוצה לגבות מבעלה החוב צריכה היא לקנות קרקע כדי שהבעל יאכל פירות ואדעתא דהכי נתן לה מתנה קודם הנשואין ולא למשתי ביה שיכרא ולכלות הקרן מכ"ש לשום חוב שלה ובאמת דברי הרא"ש בתשובה היה אפשר לפרש מ"ש דשטר איקרי נכסי ונותנין שטר נדוניא לב"ח ועכ"פ צריך הב"ח להמתין עד שתתאלמן או עד שתתגרש דלא עדיף ממנה והיא אינה יכולה למחול החוב לבעלה דכל שבעלה משועבד לב"ח מדר' נתן אין כח בידה למחול דהבעל משועבד לבעל חוב כמו שמשועבד לה אבל לגבות מן הבעל הקרן בעודה תחתיו זה לא עלה על דעת הרא"ש אבל דברי המחבר הנמשך אחר לשון הטור סי' זה ס"ק כ"ג שמחלק בין אם שטר הנדוניא עומד לגבות בכל שעה שירצה שאז ב"ח המוקדם גובה ואם אין הש"ח עומד לגבות רק כשתתאלמן אין ב"ח גובה ממנו ולא ידעתי הפרש בין הנושאים דהא אף אם עומד לגבות בכל שעה שתרצה אינו רק נכסי מלוג ואין לה חלק בקרן רק כשתתאלמן:
(יג) אלא ימכרוהו ב"ד בטובת הנאה: ט"ס יש כאן כמ"ש הרב בהג"ה בסמוך אח"ז וכן הוא בטור שכ' ולא אמרו שתמכור שטר נדוניית' בטובת הנאה שאם תתאלמן או תתגרש שיגבה הלוקח וטובת הנאה זו יטול בע"ח בחובו או ימכרו ב"ד לב"ח הנדוניא בטובת הנאה ויעכב המעות בחובו דכל גבי בעלה ודאי מחלה וכו' ומיהו קשה דבחושן משפט סי' תכ"ד פסק בטור וכן הוא בש"ע שם סעיף ט' דביש לה נ"מ וצ"ב צריכה למכור ול"ש מחילה בנ"מ וצ"ב שהם בעין וכן משמע בגמרא לענין נ"מ (הג"ה ואפשר דשטר נדוניא קודם שתוצי' מבעל שייך מחילה וכ"כ הרא"ש שם דוקא בכתובה דהוא חוב על הבעל יכולה למחול לבעלה אבל בנ"מ שלה ונצ"ב שהם בעין צריכה למכור בטובת הנאה וכבר נתבאר לעיל סי' צ"ד לדעת קצת פוסקים ל"מ מכירה ומחילה לבעלה בנצ"ב ואפילו למאן דס"ל מהני מ"מ מכירת הלוקח תקדום ועוד קשה איך כתב דאם ימכור לב"ח תמחול לבעלה והא בעלה משועבד לב"ח מדר' נתן ואין בידה למחול לבעלה וזה פשוט שאם הבעל רוצה לקנות טובת הנאה של שטר נדוניא אז לוקחין ממנו המעות ונותנין לב"ח:
(ט) אם תגבנו יקח בהן קרקע: אף על גב אם הבעל נותן מתנה לאשתו קנתה ואין אוכל פירות היינו מה שנותן אחר הנישואין אבל מתנה שנותן לה קודם שנשאה נעשו מיד נ"מ והבעל אוכל פירות:
(י) אבל אם לותה וכו': כיון דהיא יכולה לגבות כל שעה שתרצה נעשה נ"מ שלה כשאר נ"מ דיש לו גם כן פירות וב"ח גובה אם יש לו שטר אף על פי שהיא א"י ליתן לאחר אבל חוב שלה שנעשה אחר הנישואין אין חייב לשלם אלא דוק' כשנושאת ונותנת בבית כמ"ש בח"מ סימן צ"ו מיהו קשה למה לא אמדי' דעת הבעל מסתמ' לא נתן לה מתנה שתתן לאחרים אלא לה נתן ולא לפרוע חובות וכן הקשה בח"מ ולמ"ש בסי' צ' בשם מהרי"ו לק"מ:
(יא) דכל לגבי בעלה ודאי מחלה: אף על גב נ"מ ונצ"ב מוכרת בטובת הנאה כמ"ש בפ' החובל ובחושן המשפט סי' תכ"ד דשאני נ"מ וצ"ב שהם בעין לכן אחר שמכרתם לאחר תו א"י למחול לבעלה משא"כ חוב או כתובה יכולה למחול לכן א"י למכור הכתובה בטובת הנאה מטעם כל לגבי בעל' ודאי מחל' וחוב זה דומה לכתובה וכ"כ בפרישה ובח"מ הקשה היכא יכולה למחול הלא משועבד לב"ח מדר"נ וע"ש וא"י למה לא הקשה כן על הש"ס פ' הנ"ל דאית' שם דחיישינן שמא תמחול הכתובה ועיין בה"ת שער נ"א ומ"ש בזה בשם הרמב"ן ובש"ך סי' פ"ו:
אחר שניסת בטור כתב ול"ד להא דאמרינן הנותן מתנה לאשתו קנתה ואין הבעל אוכל הפירות דשם מיירי שנתן לה אחר שניסת שבעין יפה הוא נותן לה ואין משייר לעצמו כלום אבל מתנה (שכותב) לה קודם נישואין הוא כ"א משדות שהכניס לה שום משלו כו' לפיכך אם יש עליה חוב שלות' קודם שניסת גובה ממנו כו':
(ו) שנשאת: ע' בחושן משפט סי' צ"ו. וע' ח"מ ב"ש.
(ז) מחלה: ע' ח"מ ב"ש ובש"ך ח"מ סי' פ"ו וסקי"א.