שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רעו
ענין רעו:
הא דפסקינן בפ' מי שמת (קנ"ה ע"ב) בגידל בר מנשיא דלמכור בנכסי אביו עד שיהי' בן כ'. ר' האי ז"ל פירשה כשאינו יודע בטיב משא ומתן אבל אם יודע בטיב משא ומתן ממכרו ממכר אפי' בנכסי אביו וכן פירשה רשב"ם ז"ל בפירושיו וכן פי' בעל העטור באות קבלת העדות וכן דעת הבעל המאור ז"ל. אבל הרי"ף ז"ל פירש' שאפי' יודע בטיב משא ומתן אינו מוכר עד שיהי' בן כ' וכ"ד הרמב"ם ז"ל אבל הרא"ש ז"ל לא הסכים בזה אלא כדעת הראשונים וכן בס' חושן משפט. וכן הדעת נותנת שכיון שהביא ב' שערות והוא יודע בטיב משא ומתן למה לא ימכור בנכסי אביו כמו בנכסי עצמו ונראה שזה שמכר היורש הזה ממכרו ממכר ואפי' לדעת הרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל לפי שהוא העתיק דירתו מאותו מקום שהם קרקעותיו שם וא"כ אין לחוש לזה שמפני שלא נתיישבה דעתו ימכור בזול שאינו עושה כן אלא שלא יאמרו קרקעותיו הפקר וזה מוכיח כי ביישוב הדעת עושה כן ובעצת אוהביו וקרוביו עשה כן להציל נכסיו שלא יהיו הפקר וכמו שמוצא מציאה הוא ולא מכר בזול לפי מה שידעו אוהביו וקרוביו וא"כ ממכרו ממכר לכ"ע. ולענין חזקה שאמרו שאין לבן חזקה בנכסי אביו זהו בבן שסומך על שלחן אביו אבל בן שפירש מאביו יש לו חזקה בנכסי אביו אפילו אין לו שטר שהם שלו. אחיך שמעון בה"ר צמח זלה"ה: