שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רעז
ענין רעז:
בגאייה הטפסת שטר הנעשה בב"ד כדין וכהלכ' ונמצאו שני' מהם גיסים בודאי היא פסולה שהרי גיסים הם פסולין להעיד לאחרים כמו שהם פסולין להעיד זל"ז מההיא (מתניתא) [מתנתא] דהוו חתימין עלה תרי גיסי (סנהדרין כ"ח ע"ב) וכיון שהם פסולין להעיד כך הם פסולין לדון שהרי משנה שלימה שנינו (נדה מ"ט ע"ב) כל הכשר לדון כשר להעיד ואלו היו שני גיסין כשרים לדון היו כשרים להעיד וכבר הוכחנו שהם פסולין להעיד ובירוש' (סנהדרין פ"ג ה"ט) מפורש מנין שלא יהיו הדיינין קרובין זה לזה אמרה תורה הרוג ע"פ מטין הרוג ע"פ עדים מה עדים אין קרובין זל"ז אף הדיינין אין קרובים זה לזה ומ"ש בגמרא (ר"ה כ"ה ע"ב) אין לך מומחה בישראל כמשה וקאמר רחמנא עד דאיכא אהרן בהדך לא באו לו' שיהיו משה ואהרן כשרים לקדוש החדש שהרי אמרו בגמ' (ב"ב קנ"ט ע"א) אטו משה ואהרן מי לא מהימני אלא גזיר' מלך וכיון דגזיר' מלך לפוסלן היאך נכשירם לקדוש החדש ועוד נלמוד משם שהשנים מומחין ויהיו קרובים יהיו כשרים לקדוש החדש וזה א"א שאפילו מומחין רחוקים צריך ג' וקרובים אפי' אלף הם פסולין אבל באו לומר כיון דקדוש החדש משפט קרייה רחמנ' דכתי' כי חק לישראל הוא משפט וגו' ובדיני ממונו' יחיד מומח' כשר א"כ יהי' יחיד מומח' כשר לקדוש החדש ואמרו כי א"א להכשיר יחיד מומח' לקדוש החדש שהרי אין לך יחיד מומח' בישראל כמשה ופסלו הכתו' לקדוש החדש וא"ל שלא יקדשנו והוא יחידי ולמדנו זה ממה שהצריך הכתו' לאהרן עמו וכיון שנפסל משה לקדש ביחיד מומחה חזר הדין להיות קדוש החדש כשאר דיני ממונות שהרי משפט קרייה רחמנא ובשאר ד"מ אם אין שם יחיד מומחה צריך ג' וא"כ קדוש החדש כיון שאינו כשר ביחי' מומחה צריך ג' כשאר ד"מ ולא למדנו מאהרן אלא לפסול יחיד מומח' וכיון שנפסל יחיד מומח' חזר הדין לג' כשאר ד"מ שהרי משפט קרייה רחמנא ואם משה ואהרן היו כשרים לקדוש החדש הקרוי משפט היינו מכשירין לשאר דינים ב' אחים וזה א"א. וכיון שיש שנים קרובים זה לזה השטר הוא פסול שאפילו הי' שטר עדות היינו פוסלין אותו ואם כוונו להעיד בג' שהרי היקש הכתוב ג' לשנים מה ב' נמצא א' מהם קרוב או פסול עדותן בטיל' אף ג' נמצא א' מהם קרוב או פסול עדותן בטלה ולא אמרינן תתקיים העדות בשאר כ"ש בב"ד שצריך ג' שאם נמצא א' מהם קרוב או פסול דינם בטל וכבר אמרו (יבמות ק"ד ע"ב) חלצה בשנים או בשלש' ונמצא א' מהם קרוב או פסול חליצתה פסול' ולחלק בין דין זה לדין קיום ב"ד דברי' בטלים הם כמו שמפורש בגמ' כתובות פ"ב (כ"א ע"ב) ולא צדק בזה אלא הסופר שכ' כי שגגה הית' ושפתיים ישק. וכתבתי זה שאם הייתי שותק אפשר דנפיק מינה חורבה בשטר מעשה ב"ד בהיתר אשה להתיר קרובים: