שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רעח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה רעח:

מליינא. שאלת כיון שמה שאנו מברכין ברכת אירוסין [לאחר קידושין] הוא מפני שמא תחזור בה ונמצאת ברכה לבטל' אם יש שם צד"אק שאינה יכולה לחזור בה יברכו קודם אירוסין עובר לעשייתן כמ"ש הרמב"ם ז"ל (פ"ג מה"א הכ"ג):

תשובה: התוס' נתנו טעם למה שאנו מברכין ברכת אירוסין לאחר קדושין לפי שאין המקדש עצמו מברך אלא ש"ץ ואין לברך עובר לעשיית המצות אלא כשעוש' המצוה הוא המברך ובזה נתקיים המנהג יפה ומפני חיוב הערכאו' שכותבין צדא"ק לא ישתנה דינם כלל וחליל' לערב דברי טומאה לדברי טהר' וקדוש' ואף לדברי טומאתם אינו מחוייב לקדש תשאר עמו כמו פילגש. אבל הטעם הראשון מספיק לקיום המנהג: