שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רמ
שאלה רמ:
מליאנה:
שאלת אשה אחת נתנ' טבעת לבת אחותה ואותה טבעת נתגלגלה ביד אדם אחר אם קדשה באותה טבעת אם היא מקודשת או לא:
תשובה: בזה יש לחקור אותה טבעת שנתנה האשה לבת אחותה אם נתנתה לה במתנה גמורה או דרך שאלה. ואם באה ליד המקדש במתנה או בשאלה שאם באה לידי המקודשת במתנה ומידה ליד המקדש במתנ' היא מקודש' ונרא' דאפי' בדלא שדיך ואפי' שתקה דלא בעי שדך או אמרה אין אלא בגזיל' דידה דאי לא שדיך ולא אמרה אין לא מוכחא מילתא דבמתנה נתנתה לו כך להתקדש. ומ"ה בעינן שדיך. וה"נ לא שדך דאמרה אין כשאמר לה מתקדש' לה אבל בנדון הזה שהטבעת הזו נתנתה לה אחו' אמא במתנה והיא נתנה אותה למקדש מסתמא אפי' לא שידך ואפי' לא אמר' אין בתור' קדושין שקלתה והויא מקודש' כאלו קדשה בכסף שלו. וזה פשוט הוא וכל זה הוא אם הענין כמו שכתבת שבאה בדרך מתנה מאחו' אמה אל האשה ומהאשה אל המקדש. ואם אינו כן אלא שדרך שאלה באה ליד האשה או דרך שאלה אל המקדש יש לחלק ולומר שאם אחות אמה השאילתה לבת אחותה והיא נתנתה למקדש אינה מקודשת שהשואל אינו רשאי לתת מה שהושאל בידו. ואם עשה כן הויא גזלה ביד מקבל המתנ' והרי הוא מקדש אותה בגזל דאחרים שאינה מקודשת אלא לאחר היאוש דקניה ביאוש ולא קי"ל כר"ש (קידושין נ"ב ע"ב) דאמר סתם גזל יאוש בעלים הוא ואם האשה נתנה הטבעת לבת אחותה במתנה והיא לא נתנה אותה במתנה אל המקדש אלא דרך שאלה לקדש בה בזה נפלו דברים בין הראשונים ז"ל במה שנהגו לקדש בטבעת שאולה שיש אומרים מקודשת מן הספק. וי"א מקודשת ודאי וי"א אינה מקודשת כלל ואם נתקדשה לאחר לאחר מכאן חוששין לקדושי שניהם. והרא"ש ז"ל כתב שאם בשעת שאלה אמר לו השאילני טבעת זו לקדש בה את האשה שהיא מקודשת שעל דעת זו השאילו דאנן סהדי דגמר בלבו ליתנה לו באותו לשון שיועיל לענין קדושין שתהא אשה מקודש' בו כי אדעתא דהכי מסר לו הטבעת ואם לא יועיל בלשון שאלה יהי' בלשון מתנה ולכל הפחו' תהי' המתנה על מנת להחזיר והיא מקודשת ויקנהו מן האשה ויחזירנו לו או יחזיר לו דמים וחזרת דמי' הויא חזרה אלה דבריו ז"ל. והאריך להראו' טעם בזה. וזהו אם נשאלה מאחרים אבל אם שאלה מן האשה עצמה כנדון הזה ודאי מקודשת ממה נפשך שאם הוא מתנה הרי היא שלו ובכסף שלו קדשה. ואם אינה מתנה ודרך גזלה הוא בידו ואם לא קדש' ועכבה בידו נקרא עליה גזלן. א"כ הרי קדשה בגזל דידה דאי שדך או אמרה אין דהויא מקודשת וכללא דמילתא שאם באה במתנה ליד האשה ומיד האשה ליד המקדש במתנה או בשאלה הויא מקודשת ואם באה ליד האשה בשאלה לא הויא מקודשת בין באה ליד המקדש במתנה או בשאלה. ואתה שחששת בכל זה ורצית לצאת ידי כל הספקו' רוח חכמים נוחה ממך: