שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/פא
שאלה פא:
תלמסאן. שאלת מי שהלך בדרך מרחוק והניח אשתו וחושש שמא תתבענו מזונו' והיא הית' בבית בנה וגם כשיצא משם הית' קטטה בינו ובינה מהו הדין בזה:
תשובה: נראה שהוא פטור מתביעת' לפי שאפי' פסקו לה ב"ד מזונו' אינו מתחייב לתת לה כלום אלא כשפסקו לה ב"ד כדין ואח"כ לותה בעדים והעדים יודעים כמה לותה וכמה הית' צריכה ללות כי אינו מתחייב הבעל אלא א"כ לא הספיקו לה מעשה ידיה לדברים גדולים הצריכה לה אבל אם הספיקו מעשה ידיה לדברים גדולים אע"פ שאין מספיקין לדברים הקטנים ולותה לאותם דברים הניח מעותיו על קרן הצבי ואשה זו שבנה פרנסה בביתו אין הבעל מתחייב לשלם אלא לפי ברכת הבית ובודאי מעשה ידיה ושמושה לבנה היו מספיקין למה שהיא נותנת לתוך פיה ממה שא"א זולתו ואלו הם הדברים הגדולים ודבר זה מספיק לפוטרו וכ"ש שקודם שיצא משם היתה קטטה בינו לבינה הרי הוא כאלו אמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך והוא נאמן בזה שהיא שתקה וכיון ששתקה נפטר מחיוב מזונותיה ואפי' עמדה בביתה ולא הספיקו מעשה ידיה לדברים גדולים אלא שאינו צריך לטענה זו שבטענה הראשונה נפטר: