שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רנ
מלייאנה אל ה"ר יוסף בן ישראל
ענין רנ: מה ששאלת מפני מה נצטוינו למנו' חדשינו ללבנ' הואיל ולבסוף נצטרך לעבר השנה כדי להשוות עם החמה. גזרת הכתו' הוא כי לשני המנינים אנו צריכין. מונין ללבנה כי כל מועדינו הם תלויים בלבנה בט"ו לחדש באחד לחדש בעשור לחדש. ומנין החמה חג האביב חג האסיף וזאת היא שלימו' חכמתינו על האומו' האחרו' כי הנוצרים מונין לחמה וכל שנותם הם משס"ה ימים ורביע והחמה אין לה חדש והוצרכו לחלוק השנה לשנים עשר חדש חדש אחד שלשים יום וחדש אחד אחד ושלשי' יום ולפעמים תחלת חדשם הוא בתחלת חדש הלבנה ולפעמי' באמצעו ולפעמים בסופו וזאת הסכמה מהם ואינו ענין טבעי. והישמעאלים מונין חדשיהם ללבנה. ואין ללבנה שנה אלא שמונין שנים עשר חדשי לבנה ועושין אותם שנה ואינם כי אם שנ"ד ימים או שנ"ה ימי' ויחסר להם משנת החמה י"א ימים בכל שנה על כן חג פסחם הוא משתנה בכל שנה ולפעמים הוא בקיץ ולפעמים הוא בחורף ובכל עתות השנה. ואומתנו השלימה היא מונה חדש ללבנה כי בכל חדש היא מתחדש'. והשנה היא מונה לחמה כי לעולם חג פסחנו הוא באביב עם תקון העבור וזהו שלמות גדול לאומתנו. וכל חכמי האומות הקדמונים שבחו תקוננו להשוות שנות החמה עם חדשי הלבנה ואתה הוקש' לך מה שהוא שבח ועילוי לתורתינו הקדושה ותרצה שנהיה כהם שהם בחשכה יתהלכו ולכל בני ישראל היה אור: