שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רמט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תנם. אל ה"ר שמואל חכים י"א.

שאלה רמט: שאלת, ראובן ושמעון היו שותפים ונתעצמו בחשבונות ונכנסו סוחרים ביניהם להשוותם ולא יכלו, מה עשה ראובן, אמר לשמעון הכנס לבית הכנסת והשבע לי שלא תפרד משותפותך עמי ואודה לך מה שאני חייב לך ותמתין לי זמן מה, וכן עשה, והראה לו חשבונות בהפסד גדול ולא הודה לו אלא בקי"ב דינרי זהב, ובקש ממנו שימתין לו עד ר"ח כסלו וזה היה באדר ראשון ושישתתף עמו פעם אחרת וכן עשה, ועשה ראובן מכתב לשמעון שהוא חייב לו משארית כל חשבונות קי"ב זהובים בתנאי שימתין לו עד הזמן הנזכר, ועתה הוא טוען ראובן כי טעה בחשבונו ואינו חייב כל כך, ושאלת אם הוא נאמן אם לא:

תשובה: לפי הדין הוא יכול לטעון טעיתי בחשבוני ולחזור לחשבון, ואם יתברר מתוך החשבון שטעה אינו חייב לפרוע לו מה שיתברר טעותו, וכן כתב הרי"ף ז"ל בפרק קמא דגיטין. ואם יתברר לו מתוך החשבונות שלא טעה, חייב לשלם כל מה שהודה.

על כן יבואו לחשבון פעם אחרת עם הסוחרים, וכפי מה שיראו הסוחרים מהחשבונות, אם יתברר להם שטעה הוא, הוא פטור אף על פי שכתב בכתב ידו. ואם לא יתברר מתוך החשבונות שטעה, הרי הוא חייב לשלם: