שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קס
ענין קס:
ענין שפחה חרופה פירשוהו בגמ' כריתו' (י"א ע"א) שהיא שפח' חציה שפחה וחציה בת חורין ולמדו זה ממה שכתוב והפדה לא נפדתה ופי' פדויה ואינה פדויה ואע"פ שאסור לשחרר עבדו אם עבר ושחררו משוחרר ולענין מצוה מותר לשחררו שהרי ר"א שחרר עבדו להתפלל בעשרה ואם נוהגין בה מנהג הפקר מותר לשחרר' כמו שאמרו בפ' השולח (ל"ח ע"ב) וזה האיש שהיא נחרפת לו א"א היותו ישראל גמור שהרי אסורה היא לו מצד שפחו' שבה וא"א היותו עבד כנעני שהרי אסורה היא לו מצד חירות שבה וא"כ א"א היותו אלא עבד עברי שהוא מותר בשפחה ומותר בישראלית וקדושיה אינן קדושין גמורים שיתחייב מית' הבא עליה שהרי אינה משוחררת גמורה וזהו שכתוב לא יומתו כי לא חופשה ואינה כפנויה להפטר הבא עליה שהרי מצד חירות שבה יש עלי' קצת אישו' ע"כ הטיל בה הכתוב חיוב קרבן לו בין שוגג בין מזיד וחיוב מלקו' לה כמו שדרשו רז"ל (כריתו' שם) והשפח' הכנעני' אינה יכולה לפדו' עצמה לשוב לגיותה שהרי טבלה לשם שפחו' וכן העבד מל וטבל לשם עבדו' וחייבין במצו' שהנשים חייבו' בהן דגמרינן לה לה מאש' או חופשה לא ניתן לה וכתב לה ספר כריתו' כדאי' בפ' קמא דחגיגה (ד' ע"א) וכשיגיע גט שחרור בידם או יפדו עצמם בכסף הרי הם (עכו"ם) [ישראלים] גמורים וזהו עבד משוחרר החייב בכל המצו':