לדלג לתוכן

שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/נט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תנס אל ה"ר שמואל חכים יש"א.

שאלה נט: שאלת להאיר עיניך במי שהעידו עליו שמת ולא העידו על צורת פניו אם מותרת אשתו לינשא:

תשובה: מ"ש בגמרא פרק האשה שהלך (ק"כ ע"א) אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אע"פ שיש סימנין בכליו ובגופו כבר פי' ר"ת ז"ל שזה לא נאמר אלא כשאין שם אלא הפרצוף אבל אם כל גופו שלם ניכר הוא יפה בטביעו' עין ואע"פ שהרשב"א ז"ל הוא מגמגם בזה בודאי אם יש סימנים מובהקים בגופו מתירין אותה כדמשמע בפ' האשה שלום (קט"ו רע"ב) דאמרינן התם דאנן לא עלייהו סמכינן אלא אסימני' ולא מיעטו בגמ' אלא סימנים שאינ' מובהקים כגון שומא וכיוצא בה וכיון שכן הוא הדין לטביעו' עינא דהא קי"ל בפ' גיד הנשה (צ"ו ע"א) טביעו' עינא עדיף מסימנים וכן הרא"ש ז"ל הסכי' לדעת ר"ת ז"ל על כן אם יש לכם עדיות שהכירוהו בטביעו' עינא או בסימנין שבגוף שהם סימנין מובהקים אל תעגנו אשתו כי גם זה האיש שמת אשר עליו היא השאלה נתפרסם אצלנו שמת מפי יהודים ששמעו מפי עכו"ם מסיחין לפי תומן שעמדו על הריגתו וחיים לכל ישראל הניח: