שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/נח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין נח: ומה שהתרת להכניס מין ושאינו מינו לדיר ולא חששת לכלאים יפה הורית והכי איתא בפ' השוכר את הפועלים (צ"א ע"א) אמר שמואל במנאפין משיראו כמנאפין ובכלאים עד שיכניס כמכחול בשפופרת והכי היא מסקנא התם אלא היכא דאיכא פריצים לא מורינן הכי כדאיתא התם (שם ע"ב) וכ"כ רב אחאי ז"ל בשאלתא דפ' קדושים והרמב"ם ז"ל (פ"ט מה' כלאים ה"א) הוסיף איסור מדרבנן להעלותם זה על זה ולעזרם בקול ובה"ג החמיר בזה ולהושיב תרנגול' על ביצי פרגיות או בני יונה לא הוזכר בזה שום חשש איסור בעולם ושפיר דמי ואע"ג דלענין כלאים אין היתר. בעופו' יותר מבהמה וכדתנן בפ' הפרה (נ"ד ע"ב) אחד השור ואחד כל בהמה לנפיל' הבור וכו' ולחסימה ולכלאים ולשבת וכן חיה ועוף כיוצא בהן אפ"ה הושבת שובכין לאו בכלל הרבעה היא שאין התרנגולת עושה אלא מעש' דברים המוסיפין הבל והרי המושיב תרנגולת על ביצי מין אחר כמטמין אותם בתוך מוכין: