שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/נ
ענין נ: ומה ששאלת לבאר דין טלטול בשבת פחות מד' אמות בר"ה וחבירו נותן לחבירו עד כמה ואם בכלל זה לסגור הדלת וליטול המפתח ממקומו להשליכו בארץ להוליכו פחות מד' אמות כי כן נהגו. דע כי לטלטל בר"ה תוך ארבע אמות מותר הוא והכי מוכח בפ' במה אשה (ס"א ע"א). גבי קמיע וכן בפ' כל הכלים (קכ"ד ע"ב) גבי חרס קטנה. ולתת לחבירו וחברו לחברו עד הרבה הרמב"ם ז"ל בפ' י"ב מה' שבת התיר זה והוציא זה מפ' מי שהוציאוהו (מ"ח ע"א) ומפ' המוצא תפילין (צ"ה ע"ב) אבל כבר השיגו עליו ואמרו שאין זה אלא בשעת הדחק. ולסגור הדלת וליטול המפתח אסור הוא שלהוציא ולהכניס מרשות לרשות אפי' תוך ד' אמו' ופחו' מכאן אסור ואפי' דרך מקום פטור כדאי' בפ"ק דשבת (ה' ע"ב) ופ' חלון ופ' כיצד משתתפין (פ"ה ע"ב) ופ' המוציא תפילין (צ"ח ע"א) ולא טעו בזה מעול' אפי' תינוקות שלנו וכ"כ בס' תשב"ץ בשם הר"מ מרוטנבורק ולהוליכו פחות פחות מד' אמו' ג"כ אסור ולא התירו כן אלא בשעת הדחק במי שהחשיך בדרך ואין כיסו עמו ואין עמו לא בהמה ולא נכרי ולא חרש שוטה וקטן ועל כן כתבו המפרשים ז"ל שאין מותר להקל בכך אלא בכיסו אבל במציא' אסור אע"פ שהרמב"ם ז"ל (פ"כ מה' שבת ה"ז) התיר כן לא נראו דבריו לאחרונים ז"ל וכ"ש שלא לעשו' כן לכתחלה ומעולם לא התיר חכם כן ובודאי שכן נהגו אבל היכא דאיכא איסורא אי נהוג לא שבקינן להו כדאי' בפ"ק דראש השנה (ט"ו ע"ב) אלא אם כן לא ישמעו אלינו דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין: