שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קסז
אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו כח ואומץ ואוריתא יחולו על ראש צדיק ונשגב הגאון האמתי רב חביבי וי"נ נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מו"ה עקיבא נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פרידלאנד יע"א:
מה שתמה מר על תוס' ר"ה ט"ז ע"ב ד"ה ותוקעי' וכו' מה ענין תקיעה לברכת כהנים התם הכהן עצמו מקיים מ"ע משא"כ התוקע שאינו אלא מוציא אחרים י"ח אבל זמנו כבר עבר לי' לפום ריהטא נ"ל אדרבא דהא הך אע"פ שיצא מוציא היינו טעמא משום דכל ישראל ערבין וה"ל כאלו הוא חייב עדיין במ"ע ולא סגי לי' דלא תקע משא"כ בברכת כהנים לדעת רוב הפוסקים אין מ"ע על הציבור להתברך וא"כ גרע בזה ברכת כהני' מתקיעה וכדדחיין רב שמן בר אבא לחלוק בין מתנו' דם לברכת כהני' ואם אולי עדיין נאמר שאין דמיון התקיעה לברכ' כהני' עולה יפה ומנ"ל לתוס' להקשו' י"ל דס"ל דסתמא דתלמודא דמדמה ברכת כהנים למתן ארבע ולית להו סברת רב שמן לחלוק ע"כ ס"ל דהכל תלוי' בזמן חיוב ולא בגברא א"כ מכ"ש שיש לדמות התוקע לב"כ מטעמי' שכתבתי [ועיין לעיל סי' כ"ב ישוב אחר לקושי' זו]:
והנה בסוף ס' שאגת ארי' הק' לרש"י פ' המוצא תפילין דס"ל דנשים אין סומכות משום ב"ת ע"כ יאמר רש"י משום דלגבי גברא זמנו הוא הוה ב"ת גבי אתתא א"כ בכהן הו"ל להש"ס למימר בפשיטות כיון דגבי כהן אחר זמני' הוא הנה ק' זו יש לדחות דלהוסיף גופי' שאינם מחוייבי' כגון שנוסף לחייב אשה במצוה שאינה נצטווית לזה מחיי' כל זמן חיוב הגברי' אבל אם אינו מוסיף אלא עשיית המצוה כגון כהן שמחויי' לברך רק שמוסיף לעשות המצוה יותר ממה שנצטווה לזה אינו מתחייב אלא בזמנו של עצמו לא בזמנו של אחר והחלוק ק"ל ובר מן דין הא רש"י לא כ' כן אלא לר' יהודה אבל לר' יוסי אה"נ נשים סומכו' רשות מה"ט דלא הוה זמנה א"כ ש"ס דר"ה רצה לומר אליבא דהלכתא אבל אי קשי' לי הא קשי' אדר' יהודה דהוא ס"ל פ"ק דיומא יו"ד ע"ב לשכת פלהדרין פטורה ממזוזה דדירה בע"כ לא שמי' דירה ומדרבנן חייבת וק' הא עבר על בל תוסף כיון דהוה זמני' דבתים אחרים המחויבי' כמו נשי' סומכות וצ"ע הכ"ד או"נ פ"ב יום ה' כ"א טבת תקע"א לפ"ק משה"ק סופר מפפ"דמ: