שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן כב
שלום וכ"ט לי"נ ורב חביבי ה"ה תלמידי צמידי הרב המאור הגדול החרוץ ושנון בעל פיפיות תל תלפיות צדיק ונשגב כש"ת מו"ה יהושע כ"ץ אב"ד דק"ק ווערפלוט יע"א.
אודת שאלת חכם חצי תשובה באשר שפתי כהן ישמרו דעת לדעת בהתפללו בבית מדרשו ונשא כפיו שם וחוזר ובא לבה"כ ומוצא ציבור מתפללים ונשא כפיו עמהם אם יש לברך כי מג"א סי' קכ"ח סק"ג פשיטא לי' בשם מהר"ם מינץ לברך שני' ואמנם בלבוש מפקפק אם לברך או לא ונפשו היפה איותה לדעת דעתי העני' בזה.
הנה הגמי"י ספי"ד מה' תפלה כ' בשם תוס' פ"ג דר"ה אדקאמר שם אי בעי עולה אי בעי אינו עולה לדוכן מכאן שאם עלה פ"א ביום שוב אינו עובר ובפר"מ סימן קכ"ח הקשה על זה מנ"ל דלמא הכי קאמר אי בעי אינו נכנס לבה"כ וקאי אחודי עמודא בשעה שקורי' כהנים והניח בק' ויבואר לקמן אי"ה.
וכ' בתשו' מהר"ם מינץ ששאל לרבו בעל תה"ד ובתוך הדברים כ' שנ"ל כהן יחיד אע"פ שאין אומרי' לו כהנים מ"מ מברך דומי' דכהן שעולה שחרית ומוסף ונעילה (כמנהג כהני אשכנז) דמברכי' ואין פוצה פה ותשובה על שאלה זו תמצא בכתבי מהרי"א סי' כ"ב ומההנחה שהניח הנ"ל שכהני' מברכי' כמה פעמי' ביום מזה לא הזכיר כלום שמע מיני' שהסכים עמו.
אמנם הלבוש מסתפק בזה אם לברך פעמים ביום או לא וכתב אלי' רבה סי' קכ"ח שלא ראה דברי מהר"מ מינץ הנ"ל דפשיטא לי' דמברך וכ' א"ר ראי' מתוס' סוטה ל"ט ע"א ד"ה כל כהן וכו' שכ' להוכיח דצריך נט"י מלבד נט"י שחרי' דא"ל ת"ה מה צורך לאתויי' קרא שאו ידיכם קדש תיפוק לי' דלא גרע מק"ש דצריך נט"י שחרי' דא"ל שאני ק"ש דצריך ברכה לפני' הא ברכת כהנים נמי צריך ברכה לפניו כדלקמן אע"כ קרא אתי לנט"י סמוך לנ"כ מלבד נט"י שחרית אלו דברי תוס' וקאמר אלי' רבה דלמא איצטריך קרא לנ"כ פעם שנית ביום דלא מברך ולא אתי מק"ש להכי צריך קרא אע"כ אפילו כמה פעמים מברך ודבריו מאוד תמוהים כיון דעכ"פ בפעם הראשון שנשא כפיו הי' מברך ואז ע"כ כבר נט"י שחרי' דלא גרע מק"ש וא"כ מאי צריך נט"י שנית לנ"כ השני' אע"כ צריך נט"י לנ"כ מלבד נט"י שחרית ואולי כוונתו אם ישן ביום בין נ"כ לנ"כ ותלי' בפלוגתא סי' ג' אלא לפ"ז הוה ס"ל להתוס' בתר שינה אזלי' דמשו"ה הישן ביום צריך נט"י א"כ ממילא הניעורים בלילה אין צריך ליטול ידיו וא"כ בקיצור לא מוכיחו תוס' מידי דמצי איירי במי שניעור כל הלילה שאינו נוטל ידיו לק"ש ומ"מ לברכת כהנים צריך ליטול ידיו מקרא שאו ידיכם קודש כללא דמילתא דברי א"ר צ"ע:
והנה נחזי אנן דברי הלבוש במ"כ בדוים במ"ש טעם פ"א ביום דוקא דומי' דלולב ומשנה שלימה שנינן בג' פרקי' בשנה כהנים נושאי' כפיהם ד' פרקי' ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערי' ומסתמא ברכו בכל נשיאת כפיהם ומסתמא אותן שברכו שחרי' הן הן אותם שברכו בשארי תפלות והנה במס' סוטה ילפי' פ' כה תברכו מפ' וישא ידיו אהרן אל העם ויברכם ומהתם ילפי' נשיאת כפים דבפ' כה תברכו לא כתיב נ"כ והתם כתי' וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים ומזה ילפינן זמן נ"כ בכל פעם שמקריבי' קרבן ציבור תמידית כגון תמיד ומוסף ומזה ילפי' בפ"ב דמגלה ברכת בשעת תפלה אחר ברכת העבוד' מדכתי' וירד מעשות החטאת וכו' ע"ש נמצא בכל תפלות ציבור שהם במקום קרבן ציבור הוא מ"ע דאורי' לישא כפיו ולברך ומברכי' עליו ככל ברכת המצות בלי שום פקפוק וע"כ גם דברי מהר"מ מינץ תמוהים שכ' שהכהני' מברכי' בשחרי' מוסף ונעילה ודבריו תמוהים פשיטא שמברכי' דהוא דאוריית' אך לברך באותו תפלה פעמים שלא מצינו קרבן אחד קרב ב' פעמים אבל אותה תפלה בציבורא אחרינא שהכהן בא להוציאם י"ח שמוטל על הישראלי' להתברך כמ"ש הרא"ם בס' יראים או שעכ"פ מצוה להם להשתדל ברכת בתפלתם ע"ז קאמר ש"ס אי בעי מברך אי בעי לא מברך בר"כ ואהא קאי תוס' והג"ה מיי' דכיון שבירך פ"א ביום היינו בכל ימי השבוע דליכא אלא תפלת א' תפלה שחרי' דנ"כ במנחה בטלוהו משום שכרות וא"כ אינו מחוייב כ"א פ"א ביום אפילו לציבורא אחרינא באותה תפלה שכבר נשא בה כפיו והדברים ברורי' בלי פקפוק בעזה"י.
ובזה יובנו דברי תוס' פ"ק דר"ה וע"ש ד"ה ותוקעי' וכו' שכתבו איך תוקעי' פעמיים הא עבר על בל תוסף וכ"ת כיון דכבד יצא ה"ל שלא בזמנה הא אמרי' גבי ברכת כהני' והקשני מו"ח הגאון מו"ה עקיבא אב"ד דק"ק פוזנא וכו' מה ענין זה לזה דהתוקע א"נ מתרמי לי' ציבורא אחרינא אינו תוקע לעצמו אלא להם אבל לגבי דידי' עבר זמני' משא"כ כהן אינו מוציא אחרים י"ח אלא הוא עושה המצוה בעצמו בציבורא אחרינא ומשו"ה הוה זמני' ולהנ"ל לק"מ דבאותה התפלה שכבר נשא כפיו אין מצוה כי לא מצינו מציאות ב' תמידי' בפעם א' אלא שהוא מוציא להציבור שלא הקריבו תמיד עדיין היינו שלא התפללו במקום תמידי' והקרבן צריך בר"כ ומ"מ מיקרי זמנו ה"נ בשופר וא"ש.
מ"מ לדינא נלע"ד ב' תפלות שונו' כגון שחרית ומוסף פשוט ומעשים בכל יום ושמברכים באשכנז שנשיא' כפיהם שחרית מוסף ונעילה ואין פוצה פה ונכון הוא מדינא ובאותו ציבור בתפלה א' אין לישא כפים ב' פעמים בשום אופן אך בציבורא אחרינא באותו תפלה שכבר נשא כפיו אם אין שם כהנים ישא ידיו ויברך כדי להוציא הציבור ולברך אותם ואם יש שם כהנים בלא הם נ"ל דלא ישא כפיו ולא יכנס עצמו לספק ברכה ואפשר שלזה כיון ר"א שהתפאר שלא נשא כפיו בלא ברכה ועיין מ"ש בזה טורי אבן במגלה כ"ז ע"ב ובמהרש"א ח"א בסוטה ל"ט ובס' בנין אריאל ולהנ"ל ניחא שר"ל עם כהנים אחרים בציבורא אחרינא וכנ"ל הנלע"ד כתבתי ויתברך ויתעלה כנפשו היקר ונפש א"נ דש"ת. פ"ב יום ב' ד' כסליו תקצ"ב לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ.