שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן ז
יראה בנחמה בעיר ה' שמה ה"ה הרב המופלג כבוד מהו' מרדכי נ"י אב"ד דק"ק פעלאנקא יע"א:
גי"ה הגיעני פה בקרית חוצות ואינני במזג השוה ל"ע ומ"מ יען הכפיל בקשתו להשיב מהרה ע"כ אשיב ואומר הנה כבר הגיעני מכתב מהרב החרוץ מה"ו יוסף מינץ נ"י האריך בפלפולו ע"ד מי שמערער על גט שניתן ע"י מסדרי' בקיאי' ועכשיו טוען שיבי' עדים שגירש ע"ת [ע"ל סי' ה'] והסכמתי שאין לחוש כלל לעגן האשה אפי' רגע א' להמתין על ביאת העדים אמנם אם אפשר שיביא עדים אשר אני מאמין מ"מ הכל בחק האפשרי אז נחכים עליהם אבל עתה אין לחוש כלל וזאת התשובה יכול להעתיק לו מאת הרב החרוץ הנ"ל ואם לא ידעתי להיכן הדברים מגיעים:
שוב הגיעני מכתב מתלמידי הרב המופלג בתורה ויראת שמי' כמה"ו ליפמאן אב"ד דק"ק סאבאטקא והוא אמר לי שזוג א' מהשוכנים תחת דגלו נסעו לפעלאנקא וסידר להם מעלתו גט והאמת שהענין עצת נפתולי' נמהרים לסדר גט ולא לשאלו הרב שבעירם מה הי' להם שנסעו מזה מ"מ להיותו צדיק אינו מהרהר ומערער אך שאלני כי האשה רוצית להנשא לאחר והבעל רוצה להחזירה אם מותרת כלל כיון שאמר בהדי' משום שם רע אני מוציאך והרב ההוא ירד לעומק הלכה ההיא כדרכו וגם הי' לעיניו דברי נב"י סס"י י"א ומ"מ כתבתי שלא יחוש [עיין \ח"ס אה"ע ח"ר סי' כ"ה] וגם אותה תשובה יכול מעלתו להעתיק מהרב מהו' ליפמאן וב' התשובות הנ"ל השבתי פה בקרית חוצות:
ועתה הנה הגיעני מכתב מעלתו ולעוטה בו אגרת בת מחלת ממערער א' המערער ב' דברים מחודשים א' שלא הי' מעלתו יודע שזו אשתו של זה אלא ע"י עדות שני אחי האשה ונ"ל כוונתו אמ"ש הרב ב"ש סי' קמ"ב ס"ק י"ט דשליח פקח צריך ב' עדים שאינם קרובים המעידי' על הכרת האשה והקשה ט"ז מ"ש מהכרת העדים את האשה וסיים דלא מלאי לבו לחלוק על התה"ד ע"כ לא תנשא לכתחילה ע"ש ומדהשוה הט"ז הכרת העדים להכרת השליח ש"מ גם בשניהם לא תנשא לכתחילה אם הי' ההכרה ע"י קרובי' זהו דעת המערערים לפע"ד ומ"מ יש לחלק בשלומא הכרת השליח את האשה הוא חשש דאורי' שמא יטעה ויגיע גט לאשה אחרת אבל בעל המגרש לפנינו חזקה אין אדם מגרש אשה שאינו שלו כמבואר ריש נדרים רק מחשש קנוני' בעלמא די אם לכתחלה לא תנשא וסברא זו כ' ט"ז סי' ק"כ ס"ק י"ב יע"ש:
מיהו כשאני לעצמי נלע"ד המעיין בפנים בס' התרומה יראה ויבין כוונתו שדברי תה"ד נבנו עליו וכבר מבואר אצלינו בחידושינו ובתשובה והוא עפ"י מ"ש הרי"ף פ' החולץ וז"ל ואפי' קרוב ואפי' אשה מהימני דלאו אמילתא דאיסורא קמסהדי ולא אממונא אלא מילתא בעלמא הוא דמגלי לן דהדין הוא גברא פלן והא ניהו איתתא פלני' וכיון דמודעי לי' הכי הרי איתחזק גבי דהאי סהדי מפומא דהאי קרוב או מפומא דהאי איתתא דהאי ניהו פלוני והיא ניהו פלניתא הילכך שרי לי' לסהדי למסמך אפומי' ולמסהד עלוי' דהאי גברא או עילוי' דהך איתתא בין לענין איסור בין לענין ממון ע"ש ולהבין דברי הרי"ף הללו הנה אמת נכון חלילה לקבל עדות קרובי' ופסולי' בב"ד להתיר יבמה לשוק או להוציא ולהכניס ממון אך שלא במקום ב"ד ועדי' שמעו אפילו מפי פסולי' שזה היא פלוני ופלניתא ואז אינם עוסקי' אלא בפטומא מילי בעלמא לא לאיסור ולא לממון רק גילוי מילתא שזה הוא פלוני ופלונית ונתחזק זה בלב העדים שוב למחר כשישבו כסאות למשפט יבואו שני עדים כשרים ויעידו שהם יודעי' שזה פלוני ופלוני' ואין אנו אחראי' לשאול מנא ידעתם ולא הוה כעד מפי עד ומפי פסולים כיון שההגדה הראשונה לא הי' בתורת עדות ולא לדבר הצריך עדות ועיי' היטב בלשון הרי"ף ויבין וכן אנו נוהגים בחליצה דיום לפני החליצה צריכי' ב' עדים כשרים לחקור אפי' אצל נשים ופסולי' מי הם היבם והיבום ולמחר יעידו סתם שהם יודעים ומכירים:
וזה הדין בעצמו ס"ל לס' התרומה בשליח המביא גט אם בא מיד לפני ב"ד ולגרש האשה חלילה להאמין פסולים וצריך ב' עדים כשרים ולפע"ד אם הי' קרובי' אפילו נשאת תצא אך אם השליח בבואו לעיר האשה חקר אפי' אצל פסולי' שלא בשעת מעשה והודיעוהו שזו היא אשתו של פלוני אז אפי' לכתחילה מותר וכנ"ל:
וכן בבעל המגרש אשתו בפנינו לא יכון לקבל עדות פסולי' בשעת סידור הגט אם לא נודע לעדי' מקדם אך בהא אפשר בדיעבד כשר כיון שאינו אלא משום חשש קנוני' כנ"ל:
עוד כ' המערער שהבעל ואביו טועני' שיביאו עדי' שנשתנה שם המגרש בחליו ויקרא אברהם וא"כ הי' לו לכתוב אברהם שרגא המכונה פייבש ומעלתו כ' ע"ז ג' תשוב' א' כל אנשי סאבאטקא יודעי' שלא נקרא לתורה אלא שרגא ב' כיון דבמקום כתיבה ונתינה לא ידעו אלא שם שרגא חי לית לן בה ג' כיון דפלוגתת רמב"ם ורא"ש רק בחלופי גרסאו' במשנה וכן הי' נקיי הדעת וכו' א"כ אפשר לכתחילה כשר הנה מה שכ' דבסאבאטקא יודעי' שלא נקרא אלא שרגא אמת נכון שהרב דבסאבאטקא יכול לסמוך על זה ולא מעלתו דהנה תוס' ר"פ האשה רבה ד"ה אתא גברא וכו' יע"ש פי' מהרי"ק ומייתי לי' ביתר ביאור בש"ך ח"מ סי' מ"ו דודאי אם בתורת עדות יעידו אלפי אלפים ובאו ב' ומכחישי' ה"ל תרי ותרי אבל אם שלא בתורת עדות הכירו כל עולם שזה קטנים ונשים כשרים ופסולים שלא בתורת עדות ואתו תרי ואמרו מתו וקברנוהו וזה איננו אותו פלוני בזה לא מהימני סהדי וא"כ הרב בסאבאטקא דיודע מכל יושבי עירו שלא בתורת עדות שקורי' אותו שרגא תו לא מהמני סהדי אבל מעלתו צריך לגבות עדות על ככה ה"ל תרי ותרי ומ"ש במקום כתיבה ונתינה לא ידעו אלא שם זה הגאון בתשו' פני יהושע קורא תגר על זה דדוקא אם נשארים הזוג בעיר הלז אבל אם חוזרי' למקומם אחר הגט לא מהני והגאון בטיב גיטין מפקפק קצת ומ"מ לא מלאו לבו להקל ומ"ש כיון דלא פליגי רק בגירסא תמוהי' דבריו כל היודע ספר יודע ההיפוך כל פלוגתא שאינו מסברא אלא בנוסחת הספרים אין להקל מ"מ הכא יש להקל בדיעבד אם יסכימו עוד רבנים חוץ אם אנשי סאבאטקא כולם יודעי' שנקרא שרגא וע"ד הנ"ל:
הנה העמדתיו על האמת אבל על השלום אם יפגעו בו רודפים לא אצא לסייעו ויען כי הרב מה"ו מרדכי זילברר הוא התעורר לשאול ממני ע"כ מחויב מעלתו לשלוח לו מכתב הלז או העתקה ממנו הכ"ד א"נ. מרחץ יערגן סמוך לק"ק פ"ב כאור בקר ליום ג' כ"ד תמוז תקצ"ח לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: