שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן מה
במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ואתא לקדמנא הרבני מה' יעקב נ"י בהמנוח מה' אברהם ז"ל מק"ק סנאטין אשר רוב ישיבתו פה"ק והעיד בתו"ע כדתה"ק באליו"ע: איך בין גיוועזען אין איין אכסני' פה ק"ק טשארנאוויטץ מיט דעם דייטשען לעהרער וואס איס פהק"ק גיוועזען, וויא איך האב מיט איהם גוט בעקאננט, האט ער מיר ערצילט דאז ער איז איין בורח מחמת ממון מביתו, און ער איז מק"ק אייזענשטאדט באונגארן וואס ער גיהער להשר פירשט עשטערהאזי, ער האט דארט איינע אשה ובנים ער הייסט יעקב בער פאפער, אך האט ער מיר גיוויזען איין רינג של זהב וחתמתו נחקק בכתב דייטש אִי בֶע פֶע.P.B.J. ער איזט גיוועזען גדול בקומה איין שענער מענש אונד האט געזאגט ער איס גיוועזען איין סוחר בביתו, אונד האט דארט איין משפחה נכבדת, ער האט בייא זיך געהאבט ב' לויזין עסטערהאצישע א' מן ארבעים רייניש כסף, גם א' מן חמשה ועשרים רייניש כסף איין רויטע, דיא פון סך ארבעים רייניש כסף איז בייא מיר גיוועזען איין צייט ואחר מותו האב איך זיא איבערגעבען להנגיד ר' הירש וואלף, און איך האב גינוממען אצל הנגיד הנ"ל מיין מעות וואס מיר איז געקומין דער אויף, ער איז גיוועזין איין איש כשר הולך בתום, אויך האב איך בייא איהם גיזעהין איין בריעף מאשתו וואס זיא האט איהם מנחם גיוועזין אז דער דאקטאר גיבט איהר זעהר גוטע האפנונג אין זיין עסק, גם האט זיא מתפאר גיוועזין דאס קינד זיין יונגעל ער ווייזט זיך שען בלימוד וכל אלה העיד העד הנ"ל בתו"ע כדתה"ק:
שוב בא לפנינו הגביר הנגיד מ' צבי זאב בן מו"ה אלימלך סג"ל יאסטור והעיד לפנינו בתו"ע כדתה"ק באליו"ע: דער ר' יעקב בער פאפיר איז לפהק"ק גיקומין, האט ער זיך מיט מיר בעקאנט, אונד ער האט אצלי כמה פעמים סועד גיוועזין ער וואר איין שענער מענש און גדול אין גישטאלט, ער האט אויסגיזעהין בערך ל"ו שנים און האט מיר געזאגט ער איז מק"ק אייזענשטאדט באונגארן וואס עס גיהער להשר פירשט עשטערהאצי, און ער הייסט פאפר, אויף זיין חותם איז גיוועזין אִי בֶע פֶע, און ער האט גיזאגט מיר אז ער איז איין בורח מחמת ממון, זיין מעהרסטעס אונגליק איז גיקומין ממשא ומתן קנאפערין, ער האט מיר אויך גיזאגט אז ער איז גיוועזין כמה שנים בוכהאלטער בע"מ ווין, און האט מיר געזאגט ער האט איין אשה ובנים באייזענשטאדט ער האט צו איהר בכל פעם מפה"ק בריעף געשריעבען, און האשה האט איהם צוריק געשריבען בריעף לכאן זיא האט איהם תמיד אן געוויעזין דען בריעף לפהק"ק ליד האדון זאבאנסקע בוך הענדלער, ומיד האדון ההוא האט ער דען בריעף ערהאלטין לסוף איז דער פק"ק קראנק גיווארדען בחולי אשר מת בו, ערך י"ב ימים הי' מוטל בחליו וביום וי"ו עש"ק ר"ח שבט דהאי שתא תקצבזיין נפטר וחיים לכל ישראל שבק און איך האב מיך מתעסק גיוועזין און האב גיגעבין כל צרכי קבורתו והלכתי ללותו ונקבר באותו יום. כל הנ"ל העיד העד הנ"ל בחו"ע כדתה"ק ולראי' באתי עה"ח היום יום ה' ך' אייר תק"ץ לפ"ק פק"ק טשערנאוויטץ:
נאום הק' יצחק שמשון הורוויטץ החונה פק"ק טשערנאוויטץ והגליל. ונאום הק' יוסף יהודה הנ"ל. ונאום הק' יוסף בהמנו"ח מ' משולם זלה"ה:
שלום וכ"ט לי"נ הרב הגאון הגדול המפורסם כערוגת הבושם גן הדסים גל של אגוזים כש"ת מה' משה נ"י אב"ד ור"מ דק"ק אייזענשטאדט:
יקרתו הגיעני עם ג"ע מק"ק טשארנאוויטץ ודעת מר נ"י להתיר איתתא דא לעלמא ולא צריך להסכמתי מ"מ לעשות רצונו חפצתי ע"כ אבאר טעמא דהתירא כמ"ש פר"מ כבודו נ"י. הנה בג"ע נאמר שידעו שמו עפ"י עצמו שאמר כן בחייו שמו ר' יעקב בער פאפיר ושכן רשם בחותמו אִי בֶע פֶע בלע"ז. הנה הרא"מ סי' ע"ו כ' וז"ל וא"ת תינח אם הי' מכיר את שמו ושם עירו ע"י אחרים אבל הכא שלא הכיר שמו ושם עירו אלא מפי עצמו מאן לימא לן שלא הי' משקר כמנהג הולכי דרכים שמשני' שמותיהם ושם עירם מפני כמה טעמים נ"ל דכולי האי לא חיישי' דא"כ האיך התירו חכמים את האשה בעדות אותו שהעיד על מיתת של יוחנן בן ארי' שלא הכירו אותו אלא על מה שהגיד לו הוא עצמו כדאי' שלהי יבמות ולא חששו לשמא הוא משקר עכ"ל ואני בעניי ראי' זו איני מכיר דאי איכא למיחש להני אורחי ופרחי דמשני שמיהו ברמאות וברמיותי' זהיר וכדאי' שלהי ב"ב אין ראי' משם דשלהי יבמות הרי הוא לא התחיל להחזיק שמו אלא זה קרי לי' ארי' ומה הי' לומר כן שמי בעירי אם הוא שקר ודיו אם שאלוהו יענה בשקר אבל מה לו להחזיק דבריו של זה והענין מורה שלא ברמאות אמר כן משא"כ בעלמא ניחוש ומיהו הכא בנידון שלפנינו נלע"ד דליכא למיחש לאחר דאתי מעלמא וברמאות שינה שמו יעקב בער פאפר מאייזענשטאדט דלא ימלט או שידע את זה הבורח או לא ידעו ואם ידע שזה ברח מאייזענשטאדט מחמת ממון מי פתי יסור הנה לשנות שמו לשם הבורח וישיגוהו רודפיו ואם כסומא בארובה שינה שמו לשם זה ואירע שבורח מחמת ממון הלז שינה שמו כסומא בארובה לשם בורח מחמת ממון אחר ונבואה נפלה לפיו לכנו' שמו בשם זה הבורח ממש ושם עירו שניהם בורחים מחמת ממון זהו כעין נפילה דיחיד דלא חיישי' כמ"ש בתשו' ח"ץ בענין היתר עגונה דלא חיישי' לכיוצא באלה והוא ברור שזה המת בטשארנאוויטץ הי' שמו יעקב בער מאייזענשטאדט:
ואם לחוש לשני אייזענשטאדט ושני אונגרי' הנה בש"ע סי' קל"ב כ' רמ"א וכל הפוסקים כשכ' שם העיר בגט אין חוששי' לשני יב"ש ואם בגט כן כ"ש בעגונה דמקילי' כמ"ש הרא"ש במס' גיטין סי' כ"ז אלא דהוא נגד ש"ס דר"ה חייש לשני שוירי ולפע"ד הוא חשש טפי מב' יב"ש בעיר א' דכ' מהרי"ט בתשובה ח"ב סי' ל'. דלא בעי' הוחזק שאין כאן ב' יב"ש אלא לא הוחזק שיש כאן ב' יב"ש סגי: ונ"ל טעמו משום כל ב' יב"ש בעיר א' א"א שלא יהי' להם עסקי' ואגרות רשות שטרות ופנקסאות ומזכרת חובות וא"א שכל היום יהי' מדיינים בדיני ודייני וע"כ יהי' מסומני' בשום ענין ותו ליכא ב' יב"ש ואי אינם מסומני' הרי הוא מפורסם בעיר מפני הדיני' שביניהם כינאי ברחבו וא"כ כל עיר שלא הוחזק ומפורסם שיש שם עוד יב"ש הוה כמוחזק שאינינו ואמנם כל זה בעיר הלז אבל למיחש שיש בשוירי אחרת עוד יב"ש זה הוא חשש קרוב מאוד וממש כמוחזק דמי וא"כ צ"ע אמאי לא ניחוש:
אך כל זה אי איכא לפנינו ב' שוירי א"כ ליב"ש השני שבשוירי האחר הוא חשש קרוב אבל ליחוש לשני שוירי צ"ע ומצאתי שעמד במה שאכתוב בס' בית מאיר ועוד מצאתי בס' ת"ח בב"ב ק"ס והם לא ביארו ואני אבארם הנה אנחנו לא ידענו במדינתינו שום שוירי אחר ואם הי' א' בסוף העולם והי' שיירו' מצוי' אפי' לעתי' רחוקי' פ"א בשנה משם לכאן הי' נודע עכ"פ דאיכא עוד שוירי ומדלא נודע לנו ש"מ אם יש עכ"פ הוא בריחוק מקום מאוד א"כ עכ"פ הוה האי שוירי שלפנינו קורבא דמוכח טפי מיושבת בין ההרים דעדיף מרובא דעלמא ומה"ת ניחוש לשני שוירי והוא ק' עצומה וגם ביבמות בסוגי' דתרי יצחק צ"ע מאי אמר רבא יבדוק כל העולם שאני כל העולם מבדיקת נהרדעא כי נגד כל העולם הוה נהרדעא שלפנינו קורבא דמוכח משא"כ יבדוק נהרדעא לא הוה קורבא דמוכח ושם י"ל עפ"י שיטת רמב"ן ורשב"א ונ"י דהוה נכתב הגט במקומו ויש לומר כאן נמצא וכאן הי' שפיר אמר רבא לאביי אי לא אזלת בתר חזקת כאן נמצא וכאן הי' כש"כ דלא ה"ל למיזל בתר קורבא דמוכח ויבדוק כל העולם אע"כ משום קורבא דמוכח א"כ נהרדעא עצמו אינו צריך בדיקה משום כאן נמצא וא"ש אבל על ר"ה קשי' ונ"ל במס' ביצה תי' אביי בדף דהוא מקום כינוס היונים הוה הכל קורבא ע"ש וה"נ בי דינא דר"ה ומעשה ב"ד דמתני' בזמניהם דכולי עלמא אזלי לבי דינא דא"י או בבבל לב"ד דר"ה והוא מקום ב"ד כמו דף של שובך אבל בזה"ז בעו"ה ליכא כי האי גווני ויפה פסקו בסי' קל"ב אי איכא שם העיר תו ליכא למיחש לשני עיירות א"כ מכ"ש הכא בעדות מיתה:
ובנידון שלפנינו שהזכיר המושל בהעיר פירשט עשטערהאזי ופירשט גדול כמוהו פקיעי שמי' וכמ"ש מהרי"ט בתשו' בר אחתי' דרב ביבי כיון דהוה מרבנן דבבל פקיעי' שמי' ולא חיישי' לתרי רב ביבי וה"נ ידוע דפקיעי שמי' טפי טובא ובשגם שנמצא באמתחותיו לאסין שטרות על אותו פירשט של אייזענשטאדט הלזה הקרוב לנו שאין בהם ספק דמגבי' בי' זוזא מהפירשט כמפורסי' הלאסין הלז בכל המדינות הקרובו' והרחוקות ומסתמא משררה שלו הי' לו אותן לאסין ניחוש שזה הי' מאייזענשטאדט אחר וקנה לאסין מאייזענשטאדט הלזה זהו יותר רחוק ורחוק מחשש שמא כשמא ועדים כעדים:
וכיון שכתבנו שאין לנו לחוש לאייזענשטאדט אחר הרי כאן הזכרת שמו ושם עירו ומהר"מ לולבין התיר על זה עפ"י דעת ש"ג דבשמו ושם עירו סגי אם מפשפשי' בכל העיר וכ"כ תשו' מהר"א מזרחי שהוא המחמיר ובעי שם אביו ומ"מ כ' ע"י חיפוש סגי בשם עירו לחוד ומהר"מ ז"ל הוסיף כיון דעכ"פ נמי קצת כעין סי' וז"ל ויש לצרף עוד לזה ההוכחה שהזכירו העדים ער איזט איין שענער שניצר גיוועזין וכו' ער האט איינען געלבען בארט גיהאבט אונד איין גישטופילט פנים יע"ש וידוע כי סימנים אלו גרועי' שבגרועי' מ"מ חזי לי' לאיצטרופי והנה בנידון שלפנינו הי' חותמו אִי בֶע פֶע והוא מכלים דלא מושלי אינשי ורק הח"מ וב"ש כ' בשם הריטב"א דאי סי' לאו דאורי' לא סמכי' גם אכלי' דלא מושלי אינשי וא"כ מ"מ סי' דרבנן מיהת הוה וחזי לאיצטרופי טפי מסי' של מהרמ"ל וכיון שחפשנו באייזענשטאדט ומעולם לא דר שם אדם ששמו וכינוייו כזה אין לך חיפוש גדול כזה ועוד הרא"מ סיים בעובדא דילי' אפי' חיפוש אינו צריך כיון שהזכיר שם כינוייו עזריאל אשכנז שהוא בקנשטאנדינא שם כינוי למי שהוא מקהל אשכנזי' דשם כאלו הזכיר שם אביו וכן משמע בהריב"ש ק"ח א"כ הכא כינוי פאפר שלו ה"ל כשם אביו ואפי' חיפוש לא צריך מכ"ש דאיכא כל הני ע"כ אין כאן פקפוק כלל שזה האיש אשר בקשנו מצאנו מת בטשארנאוויטץ.
ומ"ש פר"מ כיון שאין כאן קיום אחתימת ב"ד דהתם כבר ביארתי בתשובה (עיין לעיל סי' מ"ג) ופה אקצר כי בשטרו' שבין אדם לחבירו אחז"ל חזקה לא חציף אינש לזיופא כי חוצפא רבא ומעשה רע היא לזיופא ומ"מ משום לא שבקת חי הצריכו קיום כמ"ש תוס' ריש גיטין אמנם לענין מצא בשטר כ' פלוני מת מה חציפות שייך ואפשר לטיוטא בעלמא כ' א' כך או לשחוק והיתול ומה חציפות שייך אך לעומת זה אם הוא כתב ישראל י"ל לא חשידי ישראל בכך להוציא שם מיתה על חי ומכ"ש דאתי לאיכשולי בי' והדר ה"ל כמו שטרי ממון אם הוא כתב ישראל שידעי' עכ"פ ישראל כתבו ובהא פליגי הפוסקי' אי צריך קיום או לא דמה שהוא עדיף חזקה שישראל חייש לקלקול לעומת זה ליכא חוצפא כמו בשטרי ממון וזו היא הפלוגתא דרי"ף סוף יבמות ובגטין פ' מי שאחזו ובר"ן שם אך כל זה בשטר היינו הנמצא אבל במכתב הנשלח מאיש ידוע ומכ"ש מב"ד להודיע לאשתו בעלה מת בודאי איכא כאן חזקה לא חציף לזיופא ולא חשיד לקלקל ומה נפיק לי' מני' לקלקל אשה אם לא ניחוש לצרה דמכוון לקלקלה והא מסקי' בגיטין וביבמות בשעת סכנה אין חוששין לצרה ועוד ביבמות קכ"ב כ' ניחוש לצרה שמא נשא אשה במקום אחר פי' כיון שמוחזק לפנינו שאין לו אלא אשה זו מ"מ ניחוש שמא נשא אשה במקום אחר וא"כ במדינתינו ובזמנינו דאיכא חדר"ג ליכא למיחש לצרה:
וכל זה אנו צריכין במכתב הראשון הבא ממקום אחר יש לחוש שמא זייף א' במקום ב"ד אבל כיון שכתבנו לשם על הדואר כתוב אדרעס לב"ד וקבלנו תשובתם יש להקל בלי שום קיום אחר וכבר נעשה מעשה עפ"י ס' זו איזה פעמים וגם הגאון בס' בית אפרים כ' סברא זו מדנפשי' וברוך שכוונתי לדעתו זצ"ל וה' יצילני משגיאות וכיון דעתו דפר"מ להתיר למטינא שיבא מכשורי ויושיב ב"ד של ג' ויתיר כמ"ש ב"ש סי' י"ז ס"ק קכ"ד והי' זה שלום כנפשו היקרה ונפש א"נ. פ"ב יום ב' א' דר"ח תמוז תקצ"ז לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ: