שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן לט
שלום וכ"ט לידיד נפש כל חי גאון עולם ספיר ויהלום נר ישראל ע"ה פ"ה כקש"ת מו"ה יעקב נ"י אב"ד דק"ק לבוב והמדינה:
תמול הגיעני מכתב ממח"ו הרב המאה"ג מו"ה שמחה נתן נ"י עם העתק תשו' הדר"ג בהיתר נישואי אשת חמיו ותמהתי על ההעתק ההוא אם יצאו הדברים מפי קדשו ע"כ אציע לפניו דברים התמוהים שראיתי בהעתק הנ"ל. שם נאמר דמראית עין דאשת חמיו אינו משום אשת אביו או חותנו אלא משום אי' בתה כמ"ש רמב"ן ורשב"א וריטב"א דמשו"ה נקטו ברייתא להתירא לאפוקי דלא נימא דאסורה משום בתה אלו דבריו והנה ענין מראית עין הוא שמדינא מותר רק שיסברו הרואים ויטעו שחמיו הוא אביו נמצא נשא אשת אביו או יטעו שאשת חמיו היא אם אשתו ונושא חותנתו אשה ואמה ובאתרא דלא יחכמון יסבון. אמנם אי ליכא למיחש להאי טעותא שוב ליכא למיחש למראית העין הואיל ובתה אסורה משום אחות האשה מה מראית עין איכא וכי יטעו שהאם ג"כ אחות אשתו זה לא שמענו מעולם אך יש לאסור מטעם שניות לא משום טעות ולא משום מראית עין אלא גדר לערוה שלא יגע לערוה גופי' ואין זה ענין למראית עין וע"כ יפה כ' הראשונים דברייתא נקטה היתר אשת חמיו דסד"א שתיאסר משום שניות לבתה קמ"ל אבל משום מראית עין שיטעו בגופי' הללו א"א אלא כמ"ש האחרונים שיסברו שחמיו הוא אביו או שהיא אם אשתו:
ובמס' ד"א איתא שאשת חמיו אסרו חכמים מפני מראית עין ובתה מותרת ואם הכוונה בתה מותרת אחר מות אשתו אחותה א"כ הרי אפ"ה אשת חמיו אסורה דלא כנב"י ועצי אלמוגים אמנם נ"ל לפרש האי בתה ר"ל מאיש אחר וה"ל עם אשתו של זה ב' חורגת דמותרת זע"ז ולעולם שהיא בחיים ועכ"פ מדשביק מס' ד"א איסור בתה מבעלה של עכשיו ונקיט התירא דבתה של בעל אחר משמע דאין מראית עין של אשת חמיו משום אי' הבת אלא שיטעו הרואים וכמו כל מראי' עין דש"ס:
עוד כ' בהעתק הנ"ל דירושלמי דאתמר וא"ת תורה איך נשא דוד רצפה בת אי' שהקשה כה"ג לא"ח הא רצפה פלגש הוה בלא קדושי' ותי' הדר"ג דעכ"פ איכא משום בתה דאסורה לדוד משום אחות אשתו ונוראות נפלאתי ממנ"פ אם כוונת הירושלמי וא"ת תורה ר"ל שאסור מדין שניות ולא רק ממראית העין איך מוכח מרצפה והלא שניות גזר שלמה בנו וע"כ כונת הירושלמי א"ת תורה היינו תורה ממש בכלל חותנתו וכמו שהסביר יש"ש דכשם שאשת דודו נקרא דודתו אעפ"י שאינה אחות אביו ה"נ אפשר אשת חותנו נקרא חותנתו אעפ"י שאינה אם אשתו הכי הוה ס"ד ויליף ירושלמי דליתא מרצפה ואי מן התורה יהי' מטעם יש"ש או מטעם אחר עכ"פ פשוט שאין חילוק אם יש לה בת או אין לה או בתה אסורה או מותרת ובאמת כזה ק' על תשו' מהרי"ל ובתשובתי שנסתי קצת בדוחק ליישב דבריו (עיין בסי' הקודם) אבל תימה אם הדר"ג לא הרגיש ולא נזהר מזה ע"כ תאבתי לשמוע מהדר"ג מה הי' כוונתו בהנ"ל דברי א"נ משתוקק תשובתו מאהבה: ופ"ב יום ג' ט' טבת תקצ"ב לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ: