ש"ך על יורה דעה רעא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה](א) וצריך שיהו. מעובדים לשמה משמע אם עבדו שלא לשמה אפילו בדיעבד פסול ואין לכתוב עליו ס"ת ומשמע דאפילו אם כתב עליו ס"ת פסול וכן משמע בש"ס פרק הנזקין גבי ההוא דאתא לקמיה דר' אבא כו' וכן משמע בפוסקים אבל הרא"ש וטור הביאו תשובת הגאון שר' משה גאון פליג כו' הלכך אם יש להם יכולת להחזיר יריעות הקלף לידי מתוח ולהעביר עליו סיד לשמה הרי יצא ידי עיבוד לשמה ואם אין יכולת לעשות כן ואין להם ס"ת אחרת ולא קלפים אחרים לכתוב עליו ס"ת כשרה יכתבו בו אע"פ שאין מעובד לשמה ויקראו בה בצבור. ע"כ:
(ב) מעובדים כו'. אבל תקון הקלף והשרטוט אין צריך שיהא לשמה. טור:
(ג) שיאמר כו'. כן בפירוש ולא במחשבה לחוד כמ"ש בא"ח סימן ל"ב סעיף ח':
(ד) לשם ס"ת. כתב ב"י בא"ח סימן ל"ב אם מעובד לשם מזוזה פסול לתפילין דתפילין חמורה ממזוזה ודאי דה"ה אם מעובד לתפילין פסול לס"ת דקדושת ס"ת חמורה מתפילין עכ"ל ד"מ:
(ה) יסייע כו'. נראה דהאי מסייע דהצריכוהו אינו אלא לכתחלה על צד היותר טוב אבל בדיעבד אפילו לא סייעו כלל אלא שאומר לעובד כוכבים שיעבדנו לשמו סגי בכך ודלא כב"י. ב"ח:
(ו) ולא חיישינן כו'. דמירתת עובד כוכבים פן יכיר הישראל בטביעת עין שיש לו בסימנים או מפני שאלו הנקבים נעשו מחדש יותר משלו כן הוא בהגמ"יי וכן כתב המחבר בא"ח סי' ל"ב סעיף י' וצ"ל דמיירי שיש להעובד כוכבים ריוח בחליפין דאל"כ לא חיישינן שכוון להכשילו כיון דאין לו הנאה בדבר כדלעיל סימן קי"ח סעיף י':
סעיף ג
[עריכה](ז) הקלף כו'. הוא עור הנחלק לשנים וחלק החיצון של צד השיער נקרא קלף וכותבין בצד הפנימי שכלפי הבשר. טור:
(ח) וקלפים שלנו כו'. שמה שמגרדים קליפתו העליונה אינו אלא כדי מה שצריך לתקנו להחליקו ואפילו אם היו חולקים העור לשנים היה צריך לגרד ממנו כך ומצד הבשר הם גורדים הרבה עד שאין נשאר אלא הקלף בלבד. כ"כ הפוסקים:
(ט) יותר מובחרים כו'. כי הקלף הוא נאה כי הגויל לא הוסר ממנו כי אם השיער ובצד השני לא הוסר כלום גם על הגויל היתה כבידה יותר מדאי לכך המנהג לכתוב ס"ת על הקלף. מהרי"ח שם:
(י) ואם שינה וכתב על הקלפים במקום שיער כו'. כצ"ל:
התוס' פרק המוציא יין סוף דף ע"ט שהספרים נכתבים על הנייר שאינו מחוק ומביאם ב"י וד"מ אבל מדברי סה"ת ושאר פוסקים נראה שנריך לכתוב דוקא על עור בהמה טהורה וכן מבואר להדיא בתוספות דמנחות דף ל"א ע"ב ד"ה הא דעפצן כו':
סעיף ו
[עריכה](יא) כשר. מפני שהוא שחור אבל לא בשאר מיני צבעונים כו':
סעיף ז
[עריכה](יב) בימין. כמו בתפילין בא"ח סימן ל"ב ס"ח וע"ש דאיטר יד שמאל דידיה הוא ימין:
(יג) י"א כו'. כתב העט"ז ואין נוהגין כן: