ש"ך על יורה דעה ער

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה ער |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]


(א) ואינו רשאי למכרו כו'. בבית יוסף כתב בשם הר"ר מנוח דוקא ס"ת העשוי לקרות ברבים אבל ספרי יחידים מוכרים לעשות מהדמים מה שירצו כו' ועיין בית יוסף וב"ח ביאור דבריו ועיין בא"ח סימן קנ"ג סעיף י':


(ב) ואפילו אין לו מה יאכל כו'. אלא נוטל צדקה מהגבאים כדלעיל ר"ס רנ"ג דאין מחייבין אותו למכור ביתו וכלי תשמישו כן כתב הב"ח ועיין שם שהאריך:


(ג) ואפילו למכור ישן כו'. דחיישינן לפשיעותא שמא לא יקנה הלכך אם היה חדש כתוב והוא בבית הסופר ואינו חסר אלא נתינת דמים מוכר הישן לקנות החדש עכ"ל עט"ז והוא מדברי הר"ר מנוח שהביא הבית יוסף אבל אין זה עיקר ודעת כל הפוסקים נראה דאפילו בכה"ג אסור וכמ"ש בדרישה ובב"ח וכ"כ הר"ן בהדיא דכיון דלא מעלי לה בקדושתה אסור להחליף תורה בתורה דאינו רשאי למכור אלא כשמעלה בקדושה וכ"כ הריב"ש ומביאו בית יוסף בא"ח סימן קנ"ג וכתב הב"ח עוד ונראה דלאו דוקא למכור ישן כדי לקנות חדש אסור דה"ה כשאחד הוציא מתחלה מעות משלו וקנה חדש עד שימכור אח"כ הישן וישתלם מהישן נמי אסור דעיקר טעמא דאיסורא משום דליכא במכירה זו העלאה בקדש דדוקא כשמעלין בקדש הוא דשרי אבל כי ליכא העלאה אע"ג דכי הדדי נינהו וליכא הורדה אלא דמיחליף תורה בתורה נמי אסור ע"כ ועיין בא"ח סימן קנ"ג:


(ד) וה"ה לצורך פדיון שבוים כו'. ע"לסי' רנ"ב ס"ק א':


סעיף ב[עריכה]


(ה) האידנא כו'. כתב הפרישה נראה דה"ק הרא"ש שהמ"ע נאמר דוקא באלו ולא בס"ת דדוקא בימיהם שהיו לומדים תורה שבעל פה שלא מן הכתב כ"א ע"פ היו צריכין ללמוד מס"ת המתויגת כהלכתה ומדוייקת בחסרות ויתרות ופסקי הטעמים כו' אבל בזמנינו זה שנעשה לנו היתר לכתוב ספרים דפין דפין כל אחד בפני עצמו א"כ למה לנו לזלזל בכבוד ס"ת בחנם ללמוד מתוכו שלא לצורך נמצא בדורות הללו שאין לומדין מתוכה ליכא בהן מצות עשה ע"כ וכן נראה עיקר כהרא"ש ודלא כהב"י וב"ח שכתבו שדעת הרא"ש דודאי איכא מצות עשה בכתיבת ס"ת אפי' בזה"ז אלא שיש ג"כ מצוה לכתוב חומשי התורה ומשנה וש"ס ופירושיהן. מיהו גם העט"ז ומ"מ ריש הלכות ס"ת נמשכו לדברי הב"י: