ש"ך על יורה דעה רסט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) דין תורה כו'. כלומר דדין תורה מותר לגר לישא אמו או אחותו מאמו וכל שכן מאביו דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אלא שחכמים אסרו בשאר האם כיון דגם בני נח אסורים בשאר האם כדי שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה ח"ו אבל בשאר האב לא גזרו כדלקמן ס"ז דאין אבות לעובד כוכבים זהו דעת הרמב"ם והמחבר:
סעיף ב[עריכה]
(ב) בעריות של שאר בשר כו'. כלומר כך הוא דין גרים אם עבר על דתו בעוד שהוא עובד כוכבים ונשא אמו או אחותו מאמו ונתגיירו מפרישין אותן עולמית שאם לא ימחו בידו אע"פ שעבר בגיותו על דתו מ"מ יאמרו באנו מקדושה חמורה כו' שכבר עשיתי באיסור ועכשיו הותרה לי ואם היה נשוי שאר עריות בגיותו אפי' מצד האם ונתגייר הוא ואשתו עמו כיון שאין האיסור אלא משום גזירה דישראל דלא ליתי לאחלופי כו' הואיל וכבר נשוי הוא אין מפרישין אותם עולמית רק ג' חדשים להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה כדלקמן סעיף ט':
סעיף ג[עריכה]
(ג) עובד כוכבים אסור בשאר האם כו'. כלומר דאם לא היה נשוי כבר בשאר האם ונתגייר אסור לישא בכל שאר האם וכמו שיתבאר וכ' העט"ז בזו נ"ל שאפילו אם נשא יוציא כיון שנשא באיסור דיהדות חמיר טפי ע"כ וע"ל סעיף ה':
(ד) ויש אוסרים באשת אביו. ומדברי התוס' והרא"ש נראה שיש להחמיר גם באחות אביו כמ"ד שאסור לבני נח וכ"פ הב"ח כדברי שניהם:
(ה) אבל אם נשאה אחיו כשהיה עובד כוכבים ה"ז מותרת. שאינה אשת אחיו שלא היה לו קדושין בה כיון שנשאה בגיותו:
סעיף ד[עריכה]
(ו) חייבים משום אשת אח. דעת הב"י דאפי' אינן תאומים כיון שלידתן בקדושה חייבים משום אשת אח וכן דעת הב"ח וצ"ע דמדברי המחבר) משמע להדיא דדוקא תאומים וכן משמע בעט"ז) וכן משמע להדיא ברמב"ם והרב המגיד ס"פ ד' מהל' איסורי ביאה ע"ש:
(ז) אבל לא חולצין כו'. שמן התורה אינם אחים אלא מן האם ולא מן האב אע"פ שהן תאומים הרי נזרעו שלא בקדושה ואין כאן אבות ולענין חליצה ויבום אחין מן האב בעינן כמו שנתבאר בא"ע סי' קנ"ו אבל אם היתה הורתן ולידתן בקדושה הרי הן כישראל גמור לכל דבר וכ"כ הטור ופשוט הוא:
סעיף ה[עריכה]
(ח) או שתי אחיות. גיורות מן האם. אבל אחיות גיורות מן האב נושא אפי' לכתחלה וכמו שנתבאר דלא נאסר בשאר האב:
(ט) ומגרש השניה. היינו שצריכה גט דהא קידושין תפסי לו בה שאינן קרובות דכל גיורת כקטנה שנולדה דמי כ"כ העט"ז:
סעיף ו[עריכה]
(י) מותר כו'.כיון דליכא לאחר מיתה אלא איסור כרת לא גזרו כיון שגם בחיים ליכא אלא גזירה ויש פוסקים דאפילו לאחר מיתה אסור וכן נראה דעת הטור להחמיר:
סעיף ח[עריכה]
(יא) השניות כו'. ע' בא"ע סט"ו איזה ערוה דאורייתא ואיזה שניות דרבנן:
(יב) או בת בת בתה. כ"ה בספרי המחבר ובספרי הרמב"ם. ובעט"ז הגיה או בת בתה משום דקשיא ליה דברישא נקיט אם אמה לפיכך כתב ונושא אדם גיורת ואם אמה או בת בתה עכ"ל והוא טעות דאם אמה ובת בתה אסורות מדאוריי' כמו שנתבאר בא"ע סי' ט"ו סי"ג וט"ו ומקרא מלח דבר הכתוב את בת בתה ואת בת בנה לא תקח אלא הדבר פשוט דברישא צ"ל נושא אדם גיורת ואם אם אמה וכן הביא מדרישה לשון הרמב"ם וזה ברור:
סעיף י[עריכה]
(יג) מעידין זה לזה. וליכא למיחש דלמא אתי לאחלופי בישראל שהרי אין מקבלין עדות אלא בב"ד וסתם ב"ד בקיאין בדבר ועיין בח"מ סי' ל"ג סי"א ובד' האחרונים שם:
סעיף יא[עריכה]
(יד) אמו כו'. ובחשן משפט ר"ס ז' כתב הרב דהוא הדין אביו מישראל ועיין בסמ"ע שם:
(טו) פסול לדון את ישראל. אפילו דיני ממונות ודוקא על ידי כפיה אבל אם מקבלו עליו לדין מותר כן כתבו הרא"ש וטור וכן כתב העט"ז:
(טז) ולחליצה כו'. כלומר להיות דיין בחליצה:
(יז) עד שיהא אביו ואמו מישראל. ובא"ע סימן קס"ט ס"ב נתבאר די"א דאם אביו מישראל כשר: