ש"ך על חושן משפט שצ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ב
[עריכה](א) וי"א דבכל ספיקא דדינא כו'. וכ"פ מהרש"ל פ' כיצד הרגל סי' ה' וז' ועמ"ש לעיל סי' שפ"ח סעיף א' ועיין בסמ"ע ס"ק ז' עד דהוא ענין דקנסא דהא גופו לא הזיק וכו' אין לזה טעם כלל וכבר השיג עליו הב"ח גם מ"ש הב"ח דמיירי בב' בהמות שהזיקו לא נהירא אלא נראה אף בבהמה אחת כיון דמבעיא אי אורחא היא ואין כוונתה להזיק או כוונתה להזיק והוי קרן א"כ יכול לו' דלמא טבע הבהמה לפעמי' הוא כך ולפעמים כך ודלמא בר"ה הזיקה דרך הלוכה כי אורחא ולא הי' כוונתה להזיק וברשות הניזק היתה כוונת' להזיק וקרן הוא ודוק כן נ"ל ברור: