ש"ך על חושן משפט שלה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) השוכר את הפועל כו' בתשו' רא"ן חיים סי' נ"ג:
(ב) ויש אומרים דיכול ליתן לו נער כו' עיין במהרי"ק סימן קי"ב:
(ג) המלמד עם בן חבירו שלא מדעת י"א דחייב כו' ולפע"ד ליכא למ"ד הכי דלא קאמר מהר"מ במרדכי ובהגמ"ר שם ע"ז דלא גרע מיורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות היינו לומר דכמו דהתם משלם לו כיון שנהנה ה"נ הכא כיון דא"ל למוד עם בני וגלי דעתי' דניחא ליה משלם מה שנהנה ואפי' תימא דדעת מהר"מ כמ"ש הרב מ"מ לפענ"ד עיקר כהרשב"א דראייתו ברורה מש"ס פ' אין בין המודר דף ל"ז ע"א וכן משמע בהרא"ש ור"ן שם וכן בתוספות שם וכן כתבו כל הפוסקים בסתמא דהמודר הנאה מחבירו אף ע"פ שאסור ללמוד עמו במקום שנוטלים שכר מ"מ מותר ללמוד עם בנו וכמו שנתבאר בי"ד סי' רכ"א ס"ב ע"ש ודוק:
(ד) הדין עם המלמד כו' וצריך לשלם למלמד:
(ה) ונשבע נגד העד כו' ואם לא היה העד היה נוטל בלא שבוע' וכן מוכח במרדכי שם:
סעיף ב[עריכה]
(ו) להביא לו שליחות כו' (הג"ה בב"י ס"ג כתב בשם רשב"א בתשו' ראובן ששכר לשמעון שישמשו בדרך בנסיעתו ומת ראובן בחצי הדרך נותנים לו כל שכרו וע"ש שהאריך בזה ד"מ ג' עכ"ל סמ"ע):