לדלג לתוכן

ש"ך על חושן משפט שלו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א

[עריכה]

(א) נותן לו שכרו משלם. עיין בסמ"ע סק"א עד ונ"ל שט"ס הוא (שם בטור סימן ל"ז סס"ד) מ"ש המערער צריך לשלם וצ"ל שמתערער דעל השוכר לשלם לפועל כו' בכל ל' הש"ס והפוסקי' אין תיבה זו נמצא ואין לו שום דקדוק בלשון אבל ל"נ שכוונת הרמ"ה על סוף הברייתא והוא דחוזר ונוטל מהמערער מה שההנהו דהיינו מה ששוה המלאכה לאריס וא"כ אין לו נגיעה לאריס כלל אם המחזיק לא שכר לו יותר משאר אריסי העיר וע"ל סי' שי"ב (של"ב) בסמ"ע בפי' דברי הרמ"ה שם וא"כ אין צורך להגיה כלל ודו"ק:

(ב) אבל אם שכרו בשל חברו כו' כתב המרדכי ריש ב"ק בשם מוהר"ם דדוקא בתבן וקש לא יכול לומר טול מה שעשית בשכרך אבל במידי דאכילה כגון חיטין ושעורין שומעין לו (נ"ל דהיינו כששוה כשיעור השכירות) עכ"ל וכן כתב הגה"מ פ"ט משכירות והביאו ג"כ בהגהת סמ"ע ועיין בספר ב"ה ודו"ק ועיין במרדכי שכן נראה לו בחלום וי"ל דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין:

(ג) שכרו בפני חבירו כו' ועיין ברש"ל פרק בתרא דב"ק סי' נ"ט:


סעיף ב

[עריכה]

(ד) מה שעשית בשכרך כו' אפי' אין לו לב"ה רק זה צריך לטרוח ולמכור ולהשתדל לו מעות מזומנים כ"כ התוס' והרמב"ן והנ"י ר"פ המוכר פירות בשם ר"ת וכ"כ הרא"ש פ"ק דב"ק והביאו ראי' מפ' הבית והעלייה ע"ש וכ"כ העיטור דף ע"א וכ"כ בעל התרומות שער ד' ריש ח' ב' וכן משמע להדיא מדברי הריטב"א שהביא ב"י לעיל סי' ק"א מחו' ג' ע"ש:

(ה) או שהוא ברשותו ודעת הר"ן ונ"י סוף ב"מ דיכול לחזור בו כל זמן שלא פנה אותם כדלעיל סי' קס"ו גבי כותל גינה וכתבו דלפ"ז במשכן לא קנה וצ"ע שהמחבר גופי' כתב בסי' ע"ב סכ"ו כן במשכון וכן רמ"א סי' ע"ג סי"ז ע"ש ועיין בסמ"ע ס"ק ט' במ"ש י"ל דשאני הכא דחייב לו שכירות פעולתו כו' ועיין בנ"י סוף ב"מ כתב תירץ קצת בסגנון אחר וע"ל סי' ע"ב סכ"ו:


סעיף ג

[עריכה]

(ו) שכרו לשמור לו כו' עיין בהרמ"ה שהביא הטור ודו"ק: